הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 באפריל, 2012
ע"י נוריקוסאן
ע"י נוריקוסאן
ספר קטן ומעורר חיוך של דיוואקרוני. כמנהגה היא מתייחסת לדמויות המתוארות בחיבה ובידידות ואיננה שופטת אותן בחומרה.
קבוצה מקרית של ממתינים לאשרות כניסה להודו בקונסוליה (כנראה בסן פרנסיסקו) נקלעת למצוקה כאשר רעידת אדמה הורסת חלקים מן הבניין, מנתקת כל אמצעי קשר ומותירה תשעה מהם שבויים בחדר מט לנפול ונוטף מים מצנרת פגועה.
עליהם לפעול יחד כדי להינצל ולאחד את המשאבים שברשותם כדי לשרוד עד שיבואו המחלצים.
סטודנטית לספרות הקוראת את צ'וסר מציעה להם להעביר את הזמן בכך שכל אחד מהם יספר סיפור מדהים אחד שקרה לו בחייו. כך עובר הסיפור מדמות לדמות, ואנו מבינים מדוע כל אחד מהם הגיע לקונסוליה ומה הוא מחפש בהודו.
מסתבר שאיש איננו באמת מי שהוא מציג כלפי חוץ.
הספר מסתיים מהר למדי, ועדיין נשאר הרצון לדעת מה אירע אחר כך.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת