ספר נחמד, נעים לקריאה. כתיבה זורמת, לא מעיקה. העלילה מתקדמת ברציפות ולא במונולוגים מייגעים מדי. ספר לקריאה בהנאה, לא עיון.

ספר קטן ומעורר חיוך של דיוואקרוני. כמנהגה היא מתייחסת לדמויות המתוארות בחיבה ובידידות ואיננה שופטת אותן בחומרה.
קבוצה מקרית של ממתינים לאשרות כניסה להודו בקונסוליה (כנראה בסן פרנסיסקו) נקלעת למצוקה כאשר רעידת אדמה הורסת חלקים מן הבניין, מנתקת כל אמצעי קשר ומותירה תשעה מהם שבויים בחדר מט לנפול ונוטף מים מצנרת פגועה.
עליהם לפעול יחד כדי להינצל ולאחד את המשאבים שברשותם כדי לשרוד עד שיבואו המחלצים.
סטודנטית לספרות הקוראת את צ'וסר מציעה להם להעביר את הזמן בכך שכל אחד מהם יספר סיפור מדהים אחד שקרה לו בחייו. כך עובר הסיפור מדמות לדמות, ואנו מבינים מדוע כל אחד מהם הגיע לקונסוליה ומה הוא מחפש בהודו.
מסתבר שאיש איננו באמת מי שהוא מציג כלפי חוץ.
הספר מסתיים מהר למדי, ועדיין נשאר הרצון לדעת מה אירע אחר כך.

תרשו לי כמה סופרלטיבים נדושים... הנאה צרופה, ממתק ספרותי משובח, בונבוניירה של ספר עטוף בנייר צלופן שאי אפשר להפסיק לקרוא. לא ניתן לכתוב על עלילתו הרבה מעבר למה שרשום בכריכה מבלי להרוס את הספר. בכלליות הספר בנוי מסיפוריהם האישיים של כל אחד מהאנשים שמצאו עצמם לכודים תחת הריסות בניין השגרירות בארה"ב שקרס עליהם בעקבות רעידת אדמה. אין להם מה לעשות בזמן שהם ממתינים לאבדנם/ישועתם/גאולתם בעוד המים המחלחלים מלמטה מאיימים להטביע אותם ורסיסי תקרה עפים עליהם מלמעלה ומאיימים למחוץ אותם.
ביאושם ובצורך במגע אנושי ובחום, הם מחליטים לחשוף איש איש פיסה אישית מחייו, סיפור אחד מעניין או מכונן מהסוג שבסופו אומרים "וזה מה שהביאני עד הלום".
הסיפורים יפים, מעניינים, לקוחים מהחיים וכמו בחיים אין להם תמיד סוף טוב, לא תמיד בכלל יש להם סוף.
וכמו הסיפורים של הדמויות שלה, כך גם הספר מסתיים בפתאומיות, בנשימה, בלי קטרזיס, בלי וודאות, בלי מעגל שסגרנו - כמו שהחיים יכולים להסתיים בשנייה.
נהניתי מאוד מומלץ בחום.

לא יודעת מה להגיד לכם
הספר הזה שיגע אותי
היה לי קשה לקרוא אותו- מודה
מצד שני ושלישי לקחתי אותו בספריה אולי לפחות פעמיים
כאילו שטרם הספיקותי וכאילו שמשתוקקת לקרוא משהו של הסופרת הכל כך טובה הזאתהי
אני לא יודעת אם אקרא את הספר הזה באמת שוב, אנסה, להיות יסודית הפעם או שאוותר, רק שניסתרות דרכי האלוהים, איך הוא כל הזמן מוצא את דרכו אלי בחזרה, כאילו מדבר אלי משהו, אנסה בכל זאת להתמודד, ניראה , אזרום, ושוב תודה רבה לסופרת הנהדרת מהוללת ולספריית בית אריאלה עם מכונות ההשאלה וההחזרה החדשות דשדשות שלהם שעושות את החוויה של ביקו רבספרייה להרגיש שבאמת אכן אנחנו במאה ה21 הטכנולוגית גם אם עדיין מבקרת בספריה ומשאילה בה ספרים
מזכיר ה לעצמי שבשישי שי שמכירת ספרים שם
שאו ברכה וראו טוב, רביע שמח היה היום, המשך שבוע קסמרפא
מאמה אינדיה אהובתי

הסיפור מתרחש בקונסוליה ההודית בארה"ב.
רעידת אדמה לוכדת אפרו - אמריקאי, הודי מוסלמי, בחורה למהגרים הודים, זקנה סינית ונכדתה, זוג לבן, מנהל משרד הוויזות ומזכירתו, כל אחד מהם צריך לספר על עצמו מקרה אחד שהוא חווה, כל סיפור מגלה משהו חדש ומעניין על דמותו של המספר,לפעמים אנחנו שופטים על פי מראה עיניים.

אכן ספר מעורר השראה. מהסוג שגורם לך לחשוב עליו עוד הרבה אחרי שסיימת לקרוא אותו. חלק מהסיפורים שסופרו ע"י הדמויות גרמו לי להזדהות ולשאול את עצמי כיצד אני הייתי נוהגת אם הייתי במקומן.
תיאור חייהן ותחושותיהן של הדמויות, שכל אחת הגיעה ממקום אחר וממוצא אתני אחר, היו מעניינים ופורים כאחד.
בסיום הספר הסופרת השאירה אותי תלויה באוויר ו"קטעה" את הסיפור (ובכך בעצם איפשרה לקוראיה לבחור את סוף הסיפור)
וכשהגעתי לעמוד האחרון, בחרתי את סוף הסיפור- הדמויות איבדו את חייהן (לדעתי זה היה מתבקש, למרות שהיתה לי ציפייה לסוף טוב).
לי אישית ישנה תחושה קצת מעיקה מכך שבחרתי בסוג הסיום- מכיוון שלכל אחת מהדמויות היה פספוס מסוים, דבר מסוים שתיכננו לעשות ולא הספיקו. מעין גורל שנכתב מלמעלה ושלא ניתן היה לשלוט בו.
לסיכום, מומלץ בחום!