אם יש שמות ספרים שגורמים לי תחושת שקט והתרפקות על העבר זהו הספר הזה

אך אני חייב להודות שאני לא רשאי לכתוב בקורת על ספר זה כי מי אני ומה אני ומי ומתי הוסמכתי לכתוב בקורות

אני כן יכול בחרדה ובלא מעט חשש לחוות את דעתי

תחילת הקריאה הייתה בהחלט מבטיחה אך עם הזמן הקצר התחלתי לחוש בחוסר העומק הסיפורי של ספר זה

נשאבתי לתוך סחרור של התאהבות עם התיאורים של ישו ומרים הבתולה ואני חס וחלילה להמעיט בערך הדמויות הקדושות

עם המשך הקריאה לא הצלחתי להחליט האם אני בעיצומה של פרשת אהבים של עלמה שלא פגשה את אהוב נפשה מימי ילדותה או שהיא מנסה לתאר את תהליכי ההתקדשות וחרדת הנפש בפני המלאכים ובפני כוהני הדת

חוסר העומק שציינתי מקודם סיבתו מהמרחב הצפוף בין ספרד לצרפת והטיפוס על ההר המלווה בהתנשפות ובמאמץ שתואר בפרטי פרטים וכך איבדתי את הקשר

ואם כבר העלמה תיארה את הקשר והמגע המיני בינהם מדוע לתארו בברוטליות כזו משולל הרוך והעונג ואפילו החום

יסלחו לי הקוראים אם הגזמתי אך אני כותב הדברים רק בשמי אשה שלא הסכימה לישון במיטה אחת עם אהובה לא תתאר את מפגש האהבים כך כי זה מנותק וגם מנוכר לסיטואציה

חבל לי על השם כי רק בגללו חכיתי לספר בשקיקה ובציפיה מהולה במעט מתח

אני חש כשלון גם חרטה אבל גם חמלה שספר זה לא ממש את צפיותיי שתליתי בטרם קראתי

נכנסתי לספר זה בשערי בבל בצהרי ימי קיץ חמים ונעימים

עזבתיו בליל ערפל שרק הברק האיר לי את דרכי ורעמי שמיים היו לי לחברה בשעות בדידותי

אם אחליט היכן להניח אותו במדפי ספרייתי לבטח אצניע אותו ממבטי עיניי

על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי (מחודש)

פאולו קואלו

היכרתי את שמו של פאולו קואלו בגלל רב המכר הידוע שלו "האלכימאי", שאותו דווקא לא קראתי. כך שכשהגיע הספר הזה אליי, שמחתי לטעום טעימה מהסופר המפורסם הזה...
והנה מה רבה הייתה אכזבתי! כשתוך קריאת הספר הנ"ל, הסתבר לי שמדובר במעין ספר "מיסיונרי" שעוסק בדת הנוצרית, בהתקרבות או בהתרחקות ממנה ובמושגים נוצריים דתיים כמו למשל "ההתעברות הטהורה" - מושגים שרחוקים ממני כרחוק מזרח ממערב. מדובר פה בסיפור אהבה פשטני וחסוד, שמספרת אותו בגוף ראשון פילאר גיבורת הספר ואהובה מחולל הניסים הנוצריים... בעיניי זה נקרא כמו סיפורי ניסים ונפלאות יהודיים, שמספרים כל מיני מטיפים דתיים בארצנו הקדושה, על מנת להחזיר אנשים בתשובה... וכך אנחנו נודדים עם אותה פילאר ואהובה בדרכיהן של פורטוגל, ספרד וצרפת ומגיעים עד העיירה לורד בצרפת, שאליה נוהרים צליינים נוצריים מכל העולם הנוצרי... בקיצור מה לי ולזה? בזבוז זמן! ואני ממש תמה על כך שמישהו טרח לתרגם את הספר החסוד הזה לעברית. (מן הסתם זה נעשה בגלל הצלחת האלכימאי...) וחבל לי על כך, כי עכשיו כבר אינני בטוח שאקרא גם את האחרון...