ביקורת ספרותית על החיים עם פיקאסו מאת פראנסואז ז'ילו
ספר מעולה

---

זהו הספר האהוב עלי בעולם כולו!
פרנסואז ז'ילו, ציירת, חיתה במחיצתו של פיקאסו 10 שנים אותן היא מתארת בספר
המונח ליד מיטתי שנים רבות.
פרנסואז מספרת על פיקאסו, אותו הכירה הכרות עמוקה כאדם וכאמן. תאוריה הופכים
את הצייר לאדם אמיתי בעיני הקורא.
דרך סיפורה ניתן להבין את פיקאסו על כל רבדיו.
החל מתאורים טכניים מורכבים ומדויקים של פסלים ציורים וחפצי אומנות שיצר , והסברים על טכניקות עבודה
בסוגים רבים ושונים של חומרים.
ועד פילוסופית הציור שפיתח במשך שנות עבודתו, ותאוריות חשיבה שהגיעו בסופו של דבר לעולם האומנות כולו.
עוד הוא מספר איך הגיע ליצרת פסל או ציור מסוים, מה הדבר שהצית את דמיונו
מה הרגיש, ומה חשב תוך כדי הנסיון להוציא את מחשבתו אל היצירה.
אליו מצטרפים, כמובן, האנשים הסובבים אותו, ידידיו ויריביו, ציירים ואמנים מכל הסוגים לחגיגה צבעונית, תרתי משמע.
לכל אחד תאוריה משלו ולכל אחד דרך עבודה יחודית, התיחסות; שונה וזוית ראיה חדשה, כתוספת..
כשהספר יצא לאור כעסו בחוגי האומנות על פרסואז והאשימו אותה על כתיבתה החושפנית.
הן מדרך הטבע בספר כלכך מפורט יש גם "רכילות" על עולם האומנות ובעיקר על פיקאסו....

ואני? אני קראתי אותו מאות פעמים במשך השנים ומעולם לא עייפתי ממנו. בכל קריאה מצאתי
משהו חדש ומלהיב ומשהו ישן ומלהיב לא פחות.
דברים רבים למדתי ממנו על ציור, על דרך עבודה, על פיתוח רעיונות.
ואני מצטטת אותו, ומדברת עליו בכל פעם מחדש.
ועד היום בכל פעם שאני פותחת אותו אני אסירת תודה לפרנסואז ז'ילו על ההבנה לה זכיתי בזכות סיפרה.
מה אומר ומה אדבר? ספר נפלא!

» ביקורות נוספות של טופי
» ביקורות נוספות על החיים עם פיקאסו