ביקורת ספרותית על עורבני חקיין - משחקי הרעב #3 מאת סוזן קולינס

---

כמובן שציפיתי לסיום מרגש יותר מזה אבל אני לא יכולה שלבקש סיום מוצלח יותר מזה. הסדרה למדה אותי מה שלמדי על בשרי ועצמותי שלי-בני אדם יכולים להיות מאוד לא יציבים. רגע אחד חברך הכי טוב תומך בך בכל מעשיך ורגע ארחי זה תוקע לך סכין בגב ומסתובב אל הצד השני בזמן שאתה גוסס מייסורים וכאבים. בני אדם הם גם הדבר בעל העוצמה הרבה ביותר אבל גם פגיעים יותר מכל דבר אחר, כמו בסיפור שאנשים רבים מתו מכמעט שום דבר וניתן לראות את עוצמת האדם-כל הפיעות וההפצצות הללו הם מעשה ידיהם של אנשים שיכולים למות מחץ אחד (רמז...). אני אישית חושבת שהייתה יותר מידי פוליטיקה בספר ויותר מידי דעות פוליטיות. אם אנשים רוצים לקרוא את הספר, הם חייבים לדאוג קודם כל שאין להם משהו נגד פוליטיקה ושהיא לא משעממת אותם. דעתי על התוכן:
ההתחלה מאוד חזקה אבל כבר בפרק השני מרגישים איזושהי ירידה במתח (כי כמה אפשר לקרוא "מה אני הולכת לעשות"?!?!?) אמצע הספר הוא הכל מלחמה ואין משהו שריגש אותי במיוחד עד לחלק שבו הם יוצאים להילחם-משם זה כבר מעניין ברמות מטורפות (!!!).

טוב בקיצור הספר מאוד קריא (עכשיו כולם עושים חחחח...) ומעניין מאוד. עכשיו מספיק עם הצד המקצועי שלי שאני לא יודעת מאיפה הפלצתי אותו-
הספר הזה מ-ו-ש-ל-ם-ם!!!!!!!!
תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו!!!!
אפרופו תקראו-אני מתה על הריח של ספר חדש על הבוקר (מה הקשר?!) תקראו;)

» ביקורות נוספות של WhyDoILikeBooks
» ביקורות נוספות על עורבני חקיין - משחקי הרעב #3