הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 בינואר, 2012
ע"י דובה
ע"י דובה
ארתור מילר גאון. נהנתי כל כך! היכולת שלו לתאר רגשות אנושיים של אהבה חסרת גבולות, קנאה חולנית, אדישות או התעלמות הנבגדים, דאגת אבות לילדיהם החולים.
מנגד עני היה ספר שכולו במבטא איטלקי ומשחקי כבוד.
כרגיל- רציתי לחבק את כולם.
שכחתי כמה כיף לקרוא כשהסיפור טוב. כפיים למילר גם אם לא יעלו את המחזה בארץ.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דובה
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
לא רואה בארץ מחזות. הם הורסים
אולי אחרוג ממנהגי ואלך לראות את ביקור הגברת הזקנה בגלל שחקנים, אבל אני יודעת שיהרסו לי.
במיוחד בית לסין. לוקחים דמות ומלהקים דוגמן במקום השמן הלוזר :( |
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
דובה -המחזה מועלה בבית ליסין עכשיו
|
|
|
MIKHEL
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אפשר חיבוק?
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
