הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בינואר, 2012
ע"י פסיכולוגיה עברית
ע"י פסיכולוגיה עברית
מאת: פרופ' עמיה ליבליך
.....גיבור הספר, המשורר אלחנן קרון, נתפרש כבן דמותה של המשוררת, שאכן אהבה לכנות את עיסוקה "משורר" בזכר. כמו המשוררת, הוא קרוע בין שני נופים - של מרכז אירופה ושל ארץ ישראל. הוא יושב בברלין באופן זמני, אך גם בארץ אין שורשיו נטועים לבטח. האם הוא ציוני מאמין, או שהוא חוזר ארצה לבסוף מתוך חוסר ברירה?
הדימיון בין הגיבור והסופרת שקוף למדי. אולם, תוך הקריאה חשבתי לעיתים קרובות כי דמותו של קרון מזכירה לי מאוד את הגבר שהיה לאהבת חייה הגדולה והבלתי ממומשת של המשוררת - אברהם בן יצחק. עליו אמרה בערוב ימיה כי הוא לבדו היה אהבת חייה הגדולה והאמיתית.....
לקריאת הביקורת המלאה באתר "פסיכולוגיה עברית":
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=55
קריאה מהנה!!
0 הקוראים שאהבו את הביקורת