ביקורת ספרותית על היברו פבלישינג קומפני מאת מתן חרמוני

---

מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך באתר "פסיכולוגיה עברית":

....עלילת הספר מורכבת מכמה הבטים המשתלבים היטב - סיפורי הגירה, הסתגלות ועלייה בסולם החברתי, ובתוך הקשר זה סיפורים על התבגרות והמפגש בין המינים של הצעירים באותה תקופה מחד גיסא, וחיי התרבות והספרות, הסופרים והשחקנים, של עולם היידיש, שפת היהודים השלטת באותה תקופה, מאידך גיסא. העלילה המרכזית מתארת את חייו הקטנים של נער שמתחיל את דרכו כשוליית סדרים בבית דפוס המתמחה בסיפרוני רומנים קטנים ביידיש, תעסוקה מיכנית אליה הוא מגיע בעקבות דודו. לאותו דוד הקולט אותו גם בביתו, בחדר משותף עם בת הדוד הצעירה, אמירה מקצועית חוזרת "אל תראה אותנו שאנחנו ככה, מרדכי. אנחנו מין חוליה, מרדכי, חוליה שמחברת בין הסופר והדף. הסופר, הוא מכיר את העט, ואנחנו, סדרי הדפוס, אנחנו מכירים את הדף".
.....
מה שמופלא בספר זה אינו עלילתו, אלא שפתו. אף על פי שהפתיעה אותי הבקיאות הגדולה שגילה סופר ישראלי צעיר זה בעולם שהוא לחלוטין זר ושונה מכל מה שהוא מכיר בחייו הממשיים (כך אני מנחשת), ופנייתו לאפיק שלא הלכו בו כמדומני בעברית המודרנית מאז שלום עליכם - מה שכבש אותי לחלוטין הוא יכולתו לכתוב בעברית שנקראת כאילו הייתה יידיש. (אכן כתוב על כריכת הספר כי הוא מלמד ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטת בן גוריון). בקריאת הספר, והחזרות המרובות עד אינסוף של קטעים, משפטים ומילים, מעביר חרמוני בכישרון רב את רוח השיח של שפת היידיש שכמעט נעלמה מהעולם....

לקריאת הביקורת המלאה:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=557

קריאה מהנה!!

» ביקורות נוספות של פסיכולוגיה עברית
» ביקורות נוספות על היברו פבלישינג קומפני