ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 בפברואר, 2010
ע"י הלל הזקן
ע"י הלל הזקן
רומן "חדש" מאת לאה גולדברג ? ועוד גנוז ? שבעים ומשהו שנים אחרי כתיבתו וארבעים שנים אחרי מותה של המחברת ? אין מצב שמישהו יכנה עצמו "חובב קריאה" ולא יתאמץ להשיג את הספר ולהתעמק בו - בפרט אם גדל על ועם לאה גולדברג ("איה פלוטו", "המפוזר מכפר אז"ר", "דירה להשכיר"... יש צורך להזכיר ?!) ובפרט שהוא (הספר) נמכר כרגע במבצע מפתה.
ואכן - השורש א.מ.צ על הטיותיו השונות, מיטיב לתאר את ההתמודדות הנדרשת עם "אבדות" : לא קל, מעט מעורפל, מצריך 'ריצות' הלוך ושוב לתחתית העמודים לקריאת ביאורי המושגים, שהיו לבטח מובנים לקוראי התקופה, אבל השפה -אוי- השפה ! והקומפוזיציה -אלוהים- הקומפוזיציה ! לאה גולדברג בתצוגת תכלית ! כאילו שבה היא לרגע מקברה, רק כדי להנחית מכה נוספת, אחרונה וחסל ולהזכיר לנו "משוררת לאומית" על שום מה...
קראו-נא למשל את תיאור פגישתם השנייה של קרון ושל אנטוניה, המתרחשת באולם ההרצאות מס' 300 באוניברסיטה (פרק ב', החל מעמוד 27) וגלו לנגד עיניכם סצינה היצ'קוקית מתפתחת, בליל של תחושות ורגשות, הפתעה ומחנק, ים סוער של ממש המאיים להטביע את כל השקדנים (ונפוחי החשיבות העצמית...), שברוב תמימותם התייצבו להאזין להרצאתו של פרופ' בראקה ואינם מודעים כלל לדרמה המתרחשת באולם... פואזיה...
כדאי 'לקחת בקלות' את תוספותיו האין סופיות של גדעון טיקוצקי, שכן עניינו הקבוע להסביר ה-כל ("עשה לי" את אותו הדבר עם ספריו של סנט-אכזופרי...), עשוי לעורר אצל קורא פלוני תחושות אנטגוניסטיות בעצמה משתנה... הולך ומתברר לי שהוא, כמוני, קרא אי-אילו פעמים בחייו מאמרים דקונסטרוקציוניים ("בבל", מאת ז'אק דרידה), אז קשה לו להתאפק...
בכל מקרה : ספר מומלץ מאוד !
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
