ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 בנובמבר, 2011
ע"י רונדו
ע"י רונדו
מצאתי את עצמי קורא את הספר הזה בעיניין, למרות שהוא הכל חוץ ממותחן (עד 60 העמודים האחרונים). אם מסתכלים עליו כמותחן אז הספר הזה לא ממוקד, עלילת הרציחות המתרחשות בשבדיה נעה באיטיות ויש גם עלילה משנית על אונס שוטרת שהיא יותר מעניינת מהעלילה הראשית אבל לא מפותחת מספיק ומסתיימת באויר. הסוף אומנם מפתיע אך יחד עם זאת סותר את העובדות שהוצגו קודם לכן.
אז מה בכל זאת ריתק אותי בספר הזה? ... התיאור המהימן והלא שגרתי של חיי היומיום בשבדיה.
עשתה בחכמה הסופרת כשלא "בראה" בלש דיכאוני, גרוש, מוזנח ושתיין אלא מפקח משטרה נשוי באושר ואב לחמישה ילדים. בחלק גדול מהספר היא מתארת בצורה מוחשית ומעניינת את חיי היומיום שלו, גידול הילדים, תחומי ההתעניינות שלו ויחסיו עם אשתו וחבריו. גם שאר אנשי המשטרה נחשפים בחיי היומיום שלהם.
60 עמודים מהסוף הסופרת נזכרת שזהו מותחן והעלילה תופסת קצב מהיר עד לסוף הלא הגיוני שסותר את העובדות שהוצגו ב-270 העמודים הראשונים.
כמה הערות:
1. יש בספר לא מעט תיאורים קשים של התעללויות. אלו של ילדי הגן בילדים הדחויים וגם אלו של ההתעללות בקורבנות שנרצחו, אבל דבר מזה לא היה מגעיל כמו תיאור האוכל החביב על השבדים: פודינג-דם העשוי מדם חזירים, חלב וחיטה ונאכל עם ריבה... בררררררררררררררר
2. מה רצתה מעצבת העטיפה להביע בתמונת העטיפה? במבט ראשון זה נראה כמו רגליים של ילדה שהתאבדה בתליה, במבט שני זו בובת סמרטוטים... ומכל מבט זוהי תמונה דוחה.
לסיכום: מותחן לא שגרתי, לא כל-כך ממוקד ועם סוף תמוה אבל מעניין בהיבטים האחרים שלו. סגנון הכתיבה של הסופרת (שזה ספר הביכורים שלה) לא שגרתי ובהחלט מבטיח. אני מחכה לבאים אחריו בסדרה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
יש גם בלשים מאושרים...
קראת את "תעלומת המשרתת הנעדרת"?
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
בלש נשוי באושר?
חלק מספרי לינווד ברקלי.
|
|
|
טופי
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אגב בלש נשוי באושר
אולי כדאי שתנסה את "תעלומת המשרתת הנעדרת" ספר על בלש הודי..מצוין!!!!
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
מסתמן כי שבדיה הופכת למעצמת ספרי מתח
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
