ביקורת ספרותית על אהבה אסורה בפטרבורג מאת מישקה בן-דוד
ספר מעולה

---

רומן ריגול עם טאצ' רומנטי העומד בשורה אחת עם הטובים שבספרי הריגול (כולל אלו של ג'ון לה-קארה). שאפו גדול למישקה בן-דוד.
הגיבור בספר "אהבה אסורה בפטרבורג" הוא סוכן בכיר של המוסד בן ארבעים הנקלע לדיכאון אחרי שנישואיו התפרקו, אביו נפטר ואימו חלתה במחלה סופנית. לאחר כמה פשלות קטנות מחליט ראש המוסד לשלוח אותו כסוכן חצי-רדום לסנט פטרבורג על מנת שיתאושש וגם יבנה שם מקור מודיעיני. הוא מגיע לעיר בסיפור כיסוי של איש עסקים קנדי-הודי בשם פול גופטה המעוניין לעשות עסקים ברפובליקות האיסלמיות בקווקז. במסעדה ליד מקום מגוריו הוא פוגש אלמנה בת גילו ובין השניים מתפתח רומן, אלא שכאן נכנסים לעלילה שרותי הביון השונים והעניינים מתחילים להסתבך.
במישור שמעבר לסיפור הריגול זהו בעצם סיפור המאבק בין האינדיבידואל המחפש את אושרו הפרטי לבין "הארגון" ו"המדינה" הרואים באינדיבידואל אך ורק בורג קטן שצריך למלא את תפקידו ולא לסטות ממנו ימינה או שמאלה.

"אהבה אסורה בפטרבורג" משנת 2008 הוא ספרו השני של מישקה בן-דוד שקראתי המתמקד במוסד. הספר הראשון "דואט בביירות" שנכתב בשנת 2002 היה לא יותר מסביר, משום שלצד תאור מעניין ואמין של אנשי המוסד ופעילותם הספר סבל מלא מעט "מחלות ילדות" (סצינות אקשן ודיאלוגים שנכתובו כמו לתסריט, פסיכולוגיה בשנקל וסצינות סקס שכנראה נלקחו מחוברות "פטריק קים" ישנות). לשמחתי כל מחלות הילדות הללו נעלמו ב"אהבה אסורה בפטרבורג" שנכתב בצורה עניינית, רגישה וקולחת והמתח נוצר כאילו מאיליו.

בכל זאת כמה הערות:
1. שם הגיבור הוא "יוגב בן-ארי"... נו באמת? עברו כמה עשורים מאז "אקסודוס" (פול ניומן בתפקיד "ארי בן-כנען") ולגיבורים הספרותיים ניתנים כיום שמות רגילים. שם כמו גבי מימון או אסף פרידמן יכול היה להיות הרבה יותר מתאים.
2. למישקה בן-דוד, איש המוסד לשעבר, יש כנראה חשבון לא סגור עם ראש המוסד בתקופתו. בשני הספרים שקראתי ראש המוסד מתואר כאדם לא שקול במיוחד ולא חכם במיוחד שדואג בעיקר לכסת"ח שלו.
3. הפרק האחרון מיותר, הוא גולש לקלישאות הוליוודיות... וחבל שכך.

לסיכום: אני מאד נהניתי לקרוא את הספר, זהו מותחן הבנוי בצורה קלאסית עם טעם של פעם. מומלץ בכל לב.

» ביקורות נוספות של רונדו
» ביקורות נוספות על אהבה אסורה בפטרבורג