ביקורת ספרותית על שחר מפציע - דמדומים #4 מאת סטפני מאייר

---

פשוט התאהבתי. הספר היה מדהים מתחילתו ועד סופו.
הדמויות עברו כל כך הרבה שינויים לאורך הספר וזה כבש וריתק אותי. קודם כל, כל מי שחושב שבלה היא מפגרת ותלותית טועה ובגדול. דווקא בספר הזה כאשר היא נכנסת להריון לדעתי היא מוכיחה את עצמה בפעם הראשונה כאישה חזקה, עקשנית, מלאת תקווה ואופטימיות ועובדה בסוף זה משתלם לה. הרגע שהעביר בי צמרמורת ותחושה חזקה היה כשהיא מחזיקה את רנסמה לראשונה והיא חושבת: "צדקתי לאורך כל הדרך היא הייתה שווה את הלחימה." יש כל כך הרבה עוצמה מאחורי המחשבה הזו כי בלה נלחמה כל כך הרבה על התינוקת שלה(למרות שזה היה ברור שהיא תצליח) והראתה לכולם שהנה היא יכולה להחליט בעצמה ולהלחם עד הסוף. הלידה של רנסמה הביאה לכולם כלכך הרבה אושר שזה באמת מעצים את הרגשות שלי כלפי הספר הזה. עוד דבר שאמרו רבים הוא שנקודת המבט של ג'ייקוב משעממת אז אני רוצה להגיד שזה ממש לא נכון! נקודת המבט שלו תרמה כל כך לספר שזה היה משגע ומרתק.הוא השתנה כל כך בתקופה הזו ולדעתי הוא הוכיח את עצמו יותר מתמיד. אני התאהבתי בו בספר הזה. למה? בגלל שהוא מראה את הצד האמיתי והחזק שלו. הוא מאוד סבל לאורך ההריון של בלה, היה פעמים שהוא היה כל כך קרוע מבפנים שחשבתי שהוא יתפרק בכל רגע אבל הוא החזיק מעמד רקבשביל בלה ולמרות שההחלטה לעזוב את הלהקה שלו הייתה קשה הוא עשה את הבחירה הנכונה בסופו של דבר, דבר המעיד על תחילת התבגרותו לאורך הספר. באדוארד הייתי מאוהבת כבר מהספר הראשון. הוא פשוט מדהים שאין לי מילים לתאר אותו. התאהבתי בו סופית ברגע שהוא מתחננן בפני ג'ייקוב שהוא יעשה הכל על מנת שבלה תעשה הפלה גם אם זה אומר לתת לה לעשות תינוק עם ג'ייקוב. אחרי הלידה של רנסמה גם הוא משתנה. אני ממליצה מאוד על הספר. הוא מרתק, מיסתורי, מהנה, מצחיק, ושנון.

» ביקורות נוספות של rhcpgirl33
» ביקורות נוספות על שחר מפציע - דמדומים #4