ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 באוקטובר, 2011
ע"י עתליה
ע"י עתליה
ברנרד מלמוד, סופר אמריקאי-יהודי ממוצא רוסי וזוכה פרס פוליצר, פרסם בשנת 1959 את ספרו 'חבית הקסמים' – אוסף של סיפורים קצרים שעיקרם בחיי היהודים המהגרים קשי היום החיים ופועלים בתחומי ניו יורק, מנסים בעבודה קשה להרוויח את לחמם ויחד איתו גם מנות מדודות של נחת. הסיפורים נעים בטווח של כ-10 עד 30 עמודים כל אחד, כאשר בבסיס כל אחד מהם דמות אחת - כמעט תמיד יהודי, כמעט תמיד חי מן היד לפה, ותמיד תמיד עם חלום כלשהוא, שאיפה – בדרך כלל צנועה - בלתי משגת, שבמידה ותתגשם יהיה עולמו שלם. אנחנו קוראים על סנדלר המבקש להשיא את ביתו למעמד הגבוה אליו משתייכים בעיניו קהל הסטודנטים; אב צעיר, חדש לרומא, שכל מאמציו נתונים למציאת בית זול אך ראוי למגורים למשפחתו; תלמיד ישיבה צעיר המתעתד להיות רב ומחפש אחר נערה ראויה לשידוך, ועוד רבים אחרים. אותה שאיפה מדוברת ונחשקת נשארת לרוב רק מעט מחוץ לטווח ידם של הדמויות שבורות הלב; החלומות, קטנים וצנועים ככל שיהיו, אינם מתגשמים, דבר שלעתים מתברר אך ורק במשפטים האחרונים של הסיפור, מותיר את הקורא עם הסוף העצוב ועם העתיד העגום, הלא ברור, של הדמות אותה למד לאהוד במהלך הסיפור. הסיפורים - בדומה לאנשים - הם פשוטים, עממיים, ללא תקריות גדולות מהחיים והם מתרחשים בין רחובות אפורים וחדרים צרים, זרועי אכזבות וכאב שנראה שהם מנת חלקם הבלתי נמנעת של כל אחד מברואיו של מלמוד, ללא יוצא מן הכלל כמעט.
למי שאוהב את הרומנטיקה שבספרות, את סיפורי האהבה, ההרפתקאות והדמויות הגדולות מהחיים – 'חבית הקסמים', למרות שמו המפתה, הוא בהחלט לא ספר מומלץ. כפי שכבר צויין פה זהו ספר על האנשים הפשוטים ביותר ועל החיים הפשוטים ביותר, אלו שהמאפיינים העיקריים בהם הם העבודה הקשה והחלומות הקטנים, חוסר השאפתנות המאפיין את מי שבוחר להסתפק במועט ושהאתגר היחיד אשר הוא מציב לעצמו הוא אתגר ההשרדות. הדמויות האלו אינן מהזן הנלחם במוסכמות; הן אינן מעצבות או לוקחות חלק באף אירוע משמעותי ולא מספקות רגעים עוצרי נשימה, אפילו לא עוצרות להביט מן החלון במלנכוליות – נראה שהדבר הקרוב ביותר לכך שהן עושות הוא עצירות לרגעים על מנת להאנח ולהרגיע את מיחושי היום-יום, או להגג ביסורי הדרך להגשמת שאיפותיהם תוך שהם עוסקים בעבודתם היומית שהיא, לרוב, מפרכת. זהו בהחלט לא ספר לקוראים החולמניים שבנו אלא לאלו הנדירים המסוגלים למצוא משמעות ועניין בחיי היום-יום הפשוטים ביותר, בלבבות השבורים הקטנים ובאכזבה המרה והאישית שהיא מנת חלקו של האיש העובד; למרות שרובנו אנשים פשוטים בעצמנו, קשה לי לחשוב על אי-אילו קוראים שאני מכירה ושיתאימו לקריטריון הנ"ל. קהל הקוראים הוא מטבעו ומיסודו קהל הבנוי לספרים הממריאים יותר רחוק, ספרים שיוציאו אותנו מהשגרה המוכרת, שיסעירו ושירתקו - ומי שמוכן לנסות את מזלו בכל זאת ויקרא את סיפוריו של מלמוד ימצא ספר השופך אור על מקומות אליהם בד"כ אין דבר המגיע מלבד החושך.
הביקורת הופיעה באתר 'אנשי הספר':
http://peopleofthebook.co.il/article.php?id=509
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עתליה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תודה... :)
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מצויינת ומרגשת. שאפו!
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת