ביקורת ספרותית על כמה רחוק את מוכנה ללכת מאת מאירה ברנע-גולדברג
ספר בסדר

---

אתחיל בזה שיילדים זה שמחה וברכה,ובית בלי ילדים
זה בית שחסר בו הכל.
הסופרת מתארת לנו את מסעה הקשה בלהביא ילדים לעולם,ומרוב ייאוש אפילו חושבת לאמץ ילד העיקר שיהיה לה תינוק בבית.
מתחילה בהפריות מתייאשת,ומתחילה לחשוב על אימוץ,אביה מקבל את עניין האימוץ בצורה קשה מאוד,ועל מנת לא לאכזב אותו ממשיכה בטיפולי ההפריה.
וכמו כן היא נוגעת באופי האנשים,שתמיד פולטים אמירות לא במקום,ובמקום לעודד,הם פשוט מאמללים את בעל המצוקה.
נוגעת בעניין האנשים המחטטים בדברים אישיים,וכל הזמן עם השאלות המציקות נו מתי ומה ולמה.
הספר נכתב בצורה זורמת,ומאוד רציתי לגעת לסוף ולהתבשר שבסופו של דבר פרוייקט חייה היקר מהכל תם ונשלם.

» ביקורות נוספות של ג'יהאן
» ביקורות נוספות על כמה רחוק את מוכנה ללכת