ביקורת ספרותית על סיפורו של זמן מאת דורית לובן
ספר בסדר

---

רק מלהחזיק את הספר אפשר להבין על איזה סיגנון מדובר- הספרים שבצורת אורכיים וקקלי משקל עם תובנות אלו ואחרות על החיים.
אלו ספרים שלא מעניינים אותי בשום צורה בדרך כלל...
בספר הזה הופתעתי. תמונה/צילום ערוך מתווסף לכל עמוד, בצבעוניות וכשרון.
אני אישית נפעמתי מהגראפיקה, ולא רק בגלל שזה תחום עיסוק ותחביב, גם אדם שלא מבין הרבה - תעצר נשימתו.
לגבי הטקסט והסיפור עצמו, משל על הזמן, זו תפיסה אחרת שמאנישה את המושג 'זמן' ומזכירה לנו שישנם דברים רבים שמושפעים עם הזמן, אבל הוא נצחי ופה זו כבר תפיסה של הקורא, אם לקבל את נצחיות הנפש וגם קצת את יהירותנו כבני אנוש.
בתכלס אני לא הכי מחבבת כתיבה בחרוזים, ולא ברור לי אם הספר מיועד לילדים או למבוגרים רוחנים, אבל המסר הובן.
הסופרת כבר כתבה ספר ילדים (מה היית עושה אם היית מן אלוהים כזה) אז הנחתי שמדובר בעוד ספר ילדים, ובאיזה אופן המסקנות והסיפוק מנחמים, לפחות לרבע שעה, את המוח העמוס והרועש שלי ועשו לי "חושבים".

מומלץ לגראפיקאי מכל סוג, כמתנה ליום הולדת של אנשים ממורמרים (לא לי! כבר יש לי אותו☺)
ו... לאנשים שאוהבים את הספרים מהסוג הזה.

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על סיפורו של זמן