לדעתי זה לא נכון לומר שהספר מתאים ו/או יכול להועיל לאלו שטרם עשו את צעדיהם הראשונים כסופרים אלא מתאים ללא ספק לכולם. היות ואן למוט עוסקת בין השאר גם בפחד מן הדף הלבן שחוזר גם על הכותבים המנוסים (בין אם הפחד הוא מוצדק או לא תמיד מקונן הפחד לאבד משהו מיכולת הכתיבה). אחד הטיפים הטובים שלמוט נותנת בספר ואני יכול לגלות לכם שאני אישית אמצתי היא שכדאי לכתוב (כמו שאמא שלי אמרה לי לא פעם כסוג הקאה של הנפש) גם אם לא יודעים לאן הכתיבה מתכוונת מתישהו יוצא אפילו אם בעמוד שלם משפט אחד שיכול להביא בעקבותיו פרץ של יצירה. אני ממליץ למי שאהב את הספר לקרוא גם את "על הכתיבה" של סטיבן קינג.