ביקורת ספרותית על האינסופים מאת ג'ון באנוויל
ספר לא משהו

---

האינסופיים כשמו כן הוא לעיתים נדמה לך שהוא ספר אינסופי בשיממנו.
העטיפה מבטיחה תובנות , הומור יצרי - העלילה לא מקיימת.

משפחת גודלי,משפחה קלטית-אירית, המתגוררת בסמוך למסילת רכבת.
האב ,אדם,ממציא תורות האינסוף הגוסס מאירוע מוחי, מובא על ידי אשתו, אורסולה, להעביר את ימיו האחרונים בחיק בנו (אדם גם הוא)הנשוי להלן ובעל הנטיה לתקן דברים ובתו פטרה, המסווגת מחלות.
אדם הבן חושש כל העת למערכת יחסיו עם אשתו הלן לאחר אירוע שאירע להם (עליו לא ארחיב..).
פטרה אחותו מאוהבת ברודי שבא גם הוא לסעוד את אביה, אותו הוא מעריץ, ומצוא לו מושג אח להערצה.
אורסולה, אם המשפחה שבעלה אדם נהג לבגוד בה בחייו, חשה בגעגועים עזים לבעלה.
בתוך כל דמויות אלו ודמוית המשנה -איוי המשרתת, ודאפי הרפתן המחוספס, נכנסים האלים -זאוס אי האלים החובב נשים, בנו,המכיר את כל מלאכות האדם, וגם חובב נשים לא קטן והרמס (בני גרייס בעלילה), המכיר את אדם האב אישית.

נשמע מבטיח -שלווה אירית עם מטען כבד של דרמה וטרום אבל ועם משחקי אלים המתערבים במהלך חיי הדמויות (להלן, רודי, איוי ואורסולה) - אז זהו שמבטיח ולא מקיים.
אכזבה

» ביקורות נוספות של עופר
» ביקורות נוספות על האינסופים