שאלוהים יהיה עדי, ניסיתי. ניסיתי ליהנות מהספר הזה, ניסיתי להזכיר לעצמי שספרו הקודם זכה בפרס בוקר, ניסיתי להשאיר בראשי את הביקורות המהללות, ניסיתי, אבל הספר הזה במילים פשוטות ולא מתחסדות, איום ונורא, חד וחלק.
במבט לאחור, אינני זוכר דבר משמעותי מהספר, העלילה שיעממה אותי עד למצב של נדידת מחשבות לעולמות אחרים בזמן שהעיניים רצות ומקוות להיתפס על קטע מעניין, אך לשווא.
דמויות זניחות עד מעצבנות וכמעט תמיד לא ברור מי מספר ועל מה הוא מדבר בכלל.
הספר מנסה להיות מחוכם ולהציג לנו מעין זווית ראייה של האלים על בני האדם ומה הם חשים כלפינו, לא הצלחתי להתחבר לרעיון, הוא פשוט לא יושם בצורה נכונה, לדעתי.
בסיכומו של עניין, אולי הייתי צריך לחרוג ממנהגי ולזנוח ספר באמצע קריאתו, אולי בפעם הזאת אכן הייתי צריך.

















