ביקורת ספרותית על עמודי תבל מאת קן פולט
ספר טוב

---

קן פולט משחק את תפקיד אלוהים בספרו 'עמודי תבל': הוא בונה ומחריב בניינים, ממליך מלכים באותה מהירות שבה הוא מוריד אותם מגדולתם, שופט רשעים וצדיקים, מעניק לדמויותיו ביד אחת ולוקח באחרת. זהו מצב מוכר בספרים עבים שמתפרשים על פני תקופה ארוכה כמו בספר הזה, היות שבספרים האלו הצורך בעלילה מסעירה ובעלת תפניות רבות המתפתחות במהירות הוא הרבה יותר קריטי מאשר בספר ממוצע בעל מספר עמודים נמוך יותר – לא ניתן לאפשר זרימה אמיתית וטבעית של עלילה כאשר מתארים בה ארבעים שנה לעומת ארבע. הדבר, כמובן, פוגם באמינות של הספר ומשרה עליו משהו מן הצפוי והמעושה, כאילו יד נעלמה מתערבת מדי כמה עמודים והופכת את היוצרות לגמרי לפי גחמות פרטיות ולא מציאותיות בעליל. אולי פולט באמת ניסה ליצור תחושה דתית של נוכחותה של ישות עליונה ושופטת מוסר כלשהיא שתדאג בדרכים פתלתלות להביא לכך שהכל יסתדר וכל אחד יקבל בדיוק מה שמגיע לו – דבר שהוא רק הולם ספר המתאר בנייה של קתדרלה – אבל, למען האמת, אם ניסיון כזה אכן קיים הוא גם נכשל במידה חלקית, בעיקר בגלל סירובה של העלילה להכנע למציאות של העולם האמיתי שבו לא תמיד הרשעים נענשים בסוף והצדיקים פורשים לחלקת גן העדן הקטנה שלהם.

ובכל זאת, למרות אווירת אופרת הסבון המתוארת, 'עמודי תבל' כן מצליח להתגבש במהלך 640 עמודיו לספר טוב – עצם העובדה שיש בו 640 עמ', כולם צפופים לעייפה בכתב קטן ומייגע ועם טעויות דקדוק ובלבולי שמות רבים בצורה מפתיעה, ולמרות זאת הוא עדיין קריא ואף יותר מכך כבר מעידה על כך שפולט הוא בהחלט כותב טוב, גם אם הוא אינו מספר סיפורים משכנע במיוחד. לא התייאשתי או התעייפתי במהלך קריאת הספר, גם לא בקטעים הפחות עסיסיים שבו: להפך, כל פרק רק גילה לי עוד טפח מעולם מאד מעניין ורחוק בזמן, שהעובדה שהתרחש בימי הביניים לא שימשה לו כגימיק ריקני אלא כערך מוסף ומוצלח ביותר.

לסיכום, 'עמודי תבל' הוא ספר טוב, גם אם לא ספר חובה - נתקלנו בעלילה שלו פעמים רבות בעבר: אנשים טובים ומוכי גורל לעומת בעלי שררה אכזריים ורודפי ממון, מתובלים בסיפורי אהבה והרהורים תאולוגיים וקיומיים. ב'עמודי תבל' לא תקראו משהו שלא תוכלו למצוא בספרים אחרים (חוץ אולי מכמות עודפת של תיאורי אונס קשים לעיכול) ולכן מותר לפסוח עליו בלי להרגיש אשמים. הוא מתאים בעיקר לאילו מבינינו המתאווים לקרוא סיפור טוב שכתוב טוב, סיפור של פעם עם נסיכה אביר נבל מרושע ואוסף כפריים פשוטים, שלמרות שההתרחשויות בו הן לעתים לא נאיביות בעליל ומנוקדות במעשי הזימה ואלימות מזדמנים – הוא בבסיסו תמים ובהתאם לכך מתהדר בסוף שבו הצדק שב על כנו.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על עמודי תבל