אל הספר הזה הגעתי דרך קריאת ספרו המוקדם יותר של קן פולט "חוד המחט", שאת הסרט המרשים שנעשה על פיו ראיתי בקולנוע בתחילת שנות השמונים.

הפעם, בניגוד לספר ריגול, מדובר ברומן היסטורי, סוגה שחביבה עליי במיוחד, שלוקח את הקורא לאנגליה (ובחלקו גם לצרפת) של המאה ה- 12 בימי הביניים, תקופה שבה אנגליה הייתה עדיין קתולית וכפופה לשלטון האפיפיור, באמצעות נציגו הארכיבישוף של קנטרברי, וכמובן לשלטון המלך.

הסיפור נסוב סביב הניסיונות לבנות קתדרלה מפוארת בכפר (הבדיוני) קינגסברידג' וכידוע בניית קתדרלות וארמונות באותה תקופה נמשכו עשרות שנים כאשר לא תמיד המתכנן זכה לראות את פרי יצירתו. מסתבר שזהו גם הספר הראשון בסדרת ספרים תקופתיים של פולט שנקראת Kingsbridge.

מסתבר שהנושא הזה היה ממש סוג של תחביב אצל הסופר ובכל זמן פנוי שהיה לו הוא הקדיש לביקור ולימוד על קתדרלות ברחבי אירופה.
את כל הידע שצבר ואת כל אהבתו לקתדרלות מהתקופה פולט הצליח להעביר בצורה משכנעת באמצעות הסיפור המרתק שרקח.

לבניית קתדרלה, ליופייה, גובהה וגודלה הייתה השפעה יוקרתית וכלכלית ניכרת על הישוב בו היא נבנתה והיוותה מקור משיכה של נזירים, הוגי דיעות, סוחרים ואנשי אצולה, מה שעזר לפתח את הישוב שבתחומה ואת פוטנציאל הקידום של נושאי התפקיד במנזר שבתחומו היא בנויה. לכן קל להבין מדוע בניית קתדרלה הייתה משאת נפשם ואינטרס משותף בדרך כלל של רב הבנאים והמתכנן, של אנשי הכמורה ושל האציל ששלט בישוב מטעם המלך.

אורכו של הספר (640 עמ') לא ממש מורגש כיוון שהכתיבה שוטפת ומרתקת לכל אורכו וכוללת הרבה מרכיבים כמו אהבה, רעב, אמונה פנאטית, מלחמות, רצח, אונס, פערים מעמדיים בחברה ולא מעט פוליטיקה פנימית וחיצונית שכוללת בעיקר את מאבקי השליטה בין אנשי הכנסייה למלוכה. יהיו שיראו בכל אלו סוג של טלנובלה אבל אלו היו החיים אז וטבע האדם לא השתנה מאז ובעיניי זה פשוט ספר כביר.

מאחר שמדובר ברומן היסטורי ובתקופה שנמשכת עשרות שנים, עם התקדמות הקריאה נוספו דמויות נוספות שמקדמות את העלילה.

למרות שהסיפור בדיוני לחלוטין הוא כולל כמה פרטים היסטוריים אמיתיים כמו למשל קתדרלות שנבנו באמת באותה תקופה והיוו מודל לרב הבנאים האנגלי של קינגסברידג'. דוגמה בולטת לכך נמצאת בתיאור המבנה הגותי של קתדרלת סן דני שבפרברי פריס, שם קבורים כמעט כל מלכי צרפת מהתקופה.

כמי שקרא לא מעט רומנים היסטוריים, ללא ספק רומן זה שייך למובחרים שבהם ולכן נתתי לו חמישה מנצנצים בקלות.

ספר טוב , העלילה מאוד חזקה, שיקוף התקופה והדמויות בצורה טובה כאילו נמצאים שם איתן.
אלימות רבה, תיאורי אונס, פשיטות, אסונות רבים.
יש קטעים מסוימים לדעתי שלא הגיוניים (כמו תא כלא מעל נהר שניתן לצאת ולהיכנס אליו בקלות רבה) , גם משהו עם התרגום פה ושם לא מדויק אבל ניתן להסתדר.
כ- 100 עמודים לקראת סוף הספר, הסופר בכישרונו העצום דואג לסגירת כל הקצוות הפתוחים ולסוף ראוי
סה"כ ספר שמשקף תקופה וכתוב טוב.

רומן היסטורי המתפרס לאורך כמעט כל המאה ה 12 באנגליה. העלילה מפתיעה כל הזמן, יש בה תהפוכות שמצליחות להחזיק את הקורא במתח מתמיד.
הדמויות עוברות שינויים לאורך הספר ומתבגרות לאורכו וכך מקבלות מימד של עומק באופיים ובאנושיותם.
הרקע ההיסטורי בנוי היטב עד כדי כך שאפשר לחוות את התקופה, את תחושותיהם של האנשים, כיצד הם חיו, ממה הם פחדו, מה שימח אותם ואיך התגברו על הקשיים שלהם.
כמובן שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהספר מלווה לכל אורכו את בנייתה של כנסיה, בהתחלה כמבנה רומנסקי ובהמשך כמבנה גותי ומה היוותה אותה בנייה עבור האנשים של אותה תקופה.
בקיצור, ספר מעולה!

אין ספק שנעשתה כאן עבודת כתיבה ארוכה ומפורטת. אהבתי את הירידה לפרטים, בעיקר החזותיים. עם כך, לא יכלתי שלא להרגיש את כל הסטיות של הסופר מציפות את דפי הספר.
על כן, לא אמליץ על קריאתו.

"דמויות שטוחות כמו פלקט/ רדיד אלומיניום/ בצק עלים וכו' " הן בדרך כלל ביקורת נפוצה על איכות ספר. העידן שאנחנו חיים בו מבקש דמיות רב ממדיות, שיש בהן טוב אבל גם רע. אפשר לאהוב אותן וגם להירתע מהן במהלך הקריאה. אם נסכם את הרצון של הקוראים והמבקרים "אנחנו רוצים דמויות עם חולשות אנושיות לא מלאכים."

אכן היום הדמויות בספרות הפכו להיות מורכבות (לפעמים מידי). הסופר/ת משקיע לא מעט אנרגיה בבניית דמות שתהיה תלת ממדית, בכדי שנוכל להזדהות איתה או לפחות לא להישאר אדישים אליה. אך לפעמים יש תחושה שסופר/ת מעריכם שהדמות היא הסיפור עצמו ולכן העלילה היא רזה עד אנורקסיה. אין בזה רע, רק יש מעט סופרים שיודעים לעשות זאת בצורה מופתית (שארית היום).

יש סופרים שהתברכו בבניית דמויות מעולות ויש סופרים שהתברכו בכתיבת עלילה מעולה. קן פולט שייך לסוג השני.

הספר הזה מספר על בניית קתדרלה במאה ה 12 באנגליה. על פניו זה נשמע סיפור משמים. אך קן פולט פשוט יודע לספר סיפור.

הספר הזה מחזיק אותך כבר מהפרק הראשון ולא נותן לך מנוחה עד שנגמרים 640 העמודים.

לפעמים כל מה שאני רוצה מספר הוא שיגרום לי הנאה. בלי אמירות פילוסופיות שמהדהדות אחרי קריאת הספר. הנאה פשוטה כזו, כמו ילד שמתענג על הגלידה שקיבל. עמודי תבל הוא ספר כזה.

סיפור התגוללות מורכב של גיבורנו ,שהנו בנאי מוכשר המשתוקק לבנות את קתדרלת חיו.
הקשיים פוקדים אותו בכל עת, אך הוא לא אומר נואש.
והכל מתרחש באנגליה של ימי הביניים , כשהחברה הינה פאודלית שמרנית התרה אחר ביטחון אישי בטירות מבדדות.
קן פולט הסופר הכל כך מוכשר ,מצליח ביד אומן לפתוח בפנינו חלון לתקופה קשה וקסומה זו ,
ולהעביר באופן מוחשי תחושות ואוירת המקום.
ממליצה ביותר.

אתחיל בכך שאם לכל סופר/ת יש ספר שהוא יצירת מופת שלו/ה,
לקן פולט "עמודי-תבל" מבחינתי נחשב ליצירת המופת שלו.
קראתי את הספר ביממה שלמה,לא עצמתי עין עד אור הבוקר(אחטא ואומר שלא לכל ספר זה קורה לי).
התענגתי על כל פרק ופרק,רק חבל שהספר נגמר כל כך מהר למרות שהספר מעט עבה,הדפים ברחו לי מבין האצבעות.
ספר שיש בו הכל:תככים,מזימות,בגידות ואהבות,תאוות בצע,רצח ותליה,כסף,מלוכה ותאווה לשלטון.
אנני מעונינת להלעיט אתכם הקוראים ביותר מידי רשמים כדי לתת לכם גם להנות מספר קסום ברמות-על.
מאחלת לכולם קריאה מענגת וחוויתית ושוקקת כדוגמתי.

חד משמעית הספר " עמודי תבל" של קן פולט הוא אחד הרומנים ההיסטוריים הטובים ביותר שקראתי . זהו ספר מרתק במלוא מובן המילה. הסופר הצליח לסחוף אותי לנבכיה של תקופה רחוקה , ימי הביניים החשוכים ,שעליהם למדתי בתיכון ומתאר בדייקנות מופלאה את חיי היום יום של אותה תקופה על כל מורכבותם , את חולשות הטבע האנושי , התאווה לכח ,לשררה ולממון , התככים והמניעים הנסתרים מאחורי האירועים המתאפיינים באכזריות מצמררת מצד אחד לעומת חמלה נדירה מצד שני , עיתות מלחמה על כל השלכותיה ההרסניות לצד צמיחה ושגשוג בעיתות של שקט ושלום, שלום קצר טווח ועל פי רוב גם מדומה.
הסופר מצייר בצבעים עזים וחיים תמונה מדוייקת להפליא של תקופה רבת תהפוכות שבה קודים חברתיים ,כללי התנהגות מוסריים כביכול ושחיתויות משמשים בעירבוביה וכך גם מאבקי הכוח התמידיים בין מוסד המלוכה המושחת לבין הכנסייה על "משרתי האל " ,הנזירים ,
המסתגפים בתוכה.
גם קטעי האדריכלות המפורטים הפזורים לרוב בספר זה המתארים את בנייתה רבת השנים והמכשולים , של הקתדרלה המפוארת אינם מצליחים לפגום בעלילה עוצרת הנשימה של הספר כולו. הסופר לוקח את הקורא יד ביד לטיול מופלא וחוייתי ומעניק לו הצצה חטופה אל סגנונות הבנייה ואורחות החיים באנגליה של המאה ה- 12 על מצודותיה, וטירותיה ,המזון והלבוש , הרוויים באירועים מפתיעים ,תוססים ועוצמתיים . זהו רומן היסטורי שקשה להניח מהיד.
אם אתם בקטע של להתנתק מההווה ולהפליג במנהרת הזמן הישר לתקופת ימי הביניים , עשו מאמץ והשיגו את הספר הזה ותנו לעצמכם להיסחף ... הנאתכם מובטחת.
* הערה - אחרי הספר הזה צריך תקופת צינון .

עד לפני חודשיים קן פולט היה שם אנונימי עבורי.

המתעקש לשכנע אותי כי אני יודעת במי מדובר היה צריך לציין כי הוא האיש האחראי על חוד המחט , אותו ראיתי כסרט.

את טבילת האש שלי התחלתי בטרילוגיית המאה – 3000 עמודים (בקירוב) שגמעתי בשבועיים.

לא ממש הבנתי עד אז שרומן היסטורי הוא משהו שאני אוהבת.

בשבוע הספר העברי רכשתי את עולם ללא קץ , "ספר עצמאי" אמרה המוכרת בדוכן , כמובן התברר כי לא היה לה מושג , כך שרכשתי לא מזמן את : עמודי תבל כדי לקרוא את השניים לפי הסדר בו נכתבו.

אהבתי את הספר , פולט לא אכזב , כמי שמצויה ברזי תולדות הארכיטקטורה שמחתי לקרוא את התיאורים ולהיות עדה לשיפור והאדרת סגנון רומנסק לסגנון גותי.

לא מדובר בספר העוסק בהתפתחות הארכיטקטורה ...זה היה רק הבונוס .

פולט יודע לספר סיפור , מותח , מרגש, דמויות מורכבות תוך הזדהות בחוסר הצדק החברתי הזועק מדפי הספר. לחשוב שעד פחות ממאה שנים לא הייתה זכות בחירה לנשים באנגליה , וכמובן גם הרבה אחרי בארצות אחרות - מדהים.

אני מקנאה בעצמי על כך שטרם קראתי את עולם ללא קץ :-)


**** שתי הערות קטנות שהפריעו לי בזמן הקריאה ולא קשורות לספר עצמו , הרי הוא מ ע ו ל ה :
הראשונה – גודל הפונט , מזערי ושורות צפופות , מהסוג שהיה בספרים בימים שלפני כמה עשורים (טוב שלא החליטו גם לנקד)
השנייה - כמות שגיאות הכתיב בספר לא הגיונית.