ביקורת ספרותית על העצמות המקסימות מאת אליס סיבולד
ספר מעולה

---

"אני מאחלת לכולכם חיים ארוכים ומאושרים ". לא חשבתי שמשפט אחד יוכל לגעת לי כל כך עמוק בלב.

בניגוד לספרים אחרים, שכתיבת הביקורת עליהם זורמת יחסית בקלות, אני לא ממש מצליחה לכתוב על הספר הזה. יש לי תחושה שהוא שינה את חיי.

סיימתי אותו שלשום באחת עשרה בלילה, ולאחר מכן שכבתי חסרת אונים על המיטה במשך שעות. לא הצלחתי להירדם. במשך שלוש שעות רק ישבתי וחשבתי על הספר ,ויותר מזה - אינני יודעת למה - הייתי סבורה שזהו הלילה האחרון בחיי.
אז טעיתי, והנה אני יושבת כאן מול המחשב ואני נושמת והולכת ומבצעת את כל פעולות החיים כרגיל, אף על פי שאני יודעת שחיי לא יחזרו להיות כפי שהיו. אני כבר רואה את העולם אחרת. כאילו אני מסתכלת עליו מבעד עיניים שאינן שייכות לי.

הספר הזה לא מושלם. ולמרות זאת, מהרגע הראשון שראיתי את הכריכה (שבכל יום אחר הייתי חושבת שהיא מכוערת להחריד אבל אני פשוט לא יכולה להסיר ממנה את המבט), ידעתי שיש משהו בספר, שלא יכולתי להסביר, שפשוט מושך אותי אליו במיליוני חוטים דקים ובלתי נראים.

סוזן סלמון תלך אחרי לכל מקום שאליו אלך. היא תעודד אותי ברגעי עצב ותצחק עמי ברגעי אושר. היא תהיה לי אוויר לנשימה כאשר ארגיש שהעולם סוגר עלי. והיא תגן עלי, ותשמור עלי מכל משמר.

» ביקורות נוספות של יער
» ביקורות נוספות על העצמות המקסימות