ביקורת ספרותית על תאומות ושקרים מאת אודרי ניפנגר

---

את הספר הזה קניתי מ2 סיבות; האחת היא "אשתו של הנוסע בזמן" ספרה הקודם של המחברת, אותו מאד מאד אהבתי, והשנייה היא מכיוון שאני אימא לתאומות, אמנם לא זהות( ורק בנות 8 חודשים) ועניין אותי לקרוא על חייהן של תאומות.
לא יכולה להגיד ש"נפלתי מהכיסא", וגם לא שנהניתי במיוחד, בוודאי לא בהשוואה להנאה שחוויתי מ"אשתו של...".
משהו היה חסר, וסיימתי את הספר בתחושת-"נו...עוד ספר". הדמויות לא נגעו בי, הסיפור עבר לידי. נכון שהיא משלבת בעלילה גם דברים לא "מציאותיים" אבל זה לא מה שמפריע לי, משהו שם בסיפור לא עבד עליי, ולא נתן לי להתחבר עד הסוף. אולי בגלל שלא נראה לי שאימא לתאומות שהיא תאומה זהה בעצמה וסבלה מבעיית *נפרדות לאורך חייה עד לפרידתה מאחותה בנסיבות מסתוריות, תגדל את בנותיה התאומות הזהות בצורה כ"כ סימביוטית, אבל אולי זאת רק אני... יפה לך, אודרי, על המקדמה של 5 מיליון דולר שקיבלת בשביל לכתוב אותו, יצא לך טוב, כי אני די מצטערת על ה80 וכמה ש"ח ששילמתי כדי לקרוא אותו.

* נפרדות-פיתוח הזהות הנפרדת של כל ילד-תאום כבעל ייחוד.
אחת הבעיות הקשות בגידול תאומים היא להבטיח שכל אחד מהם יגדל בהרגשה שהוא אדם נפרד (ולא חצי משלם כלשהו, שנקרא: "התאומים") ויפתח בהדרגה תחושת עצמאות בלי להיות תלוי באחיו או באחותו.

» ביקורות נוספות של מיס מאניפני
» ביקורות נוספות על תאומות ושקרים