ביקורת ספרותית על מעבר לעלטה מאת אורסולה לה גווין
ספר טוב

---

מי אני שאבקר ספר שזכה הן בהוגו והן בנבולה. אבל מישהו צריך לעשות זאת... אז ככה:

הרעיון מבריק: עולם מרוחק (17 שנות אור מהכוכב המאויש הקרוב ביותר) וקר שבו חיים בני-אדם "דו-מיניים". כלומר אין גברים ונשים, אלא גם מין אחד, שיש לו מעין תקופת ייחום שבו (ורק בו) הם יכולים לקיים יחסים (אחד הופך לגבר והאחר לאישה).

מה קורה בעולם בו אין חלוקה לגברים ונשים? בו יש שיוויון וכל אחד יכול להיכנס להריון? עולם שלא נשלט ע"י היצר המיני? איך זה משפיע על ההתפתחות הטכנולוגית שלו, על החינוך, המנהגים והמשטר? האם עולם ללא גברים הוא עולם ללא תככים ומלחמות? (ומה עם האוכל???)

אלו הן חלק מהסוגיות שמועלות במהלך הספר, כאשר שליח ראשון (בערך) מהעולמות האחרים (83 במספר) מגיע לעולם זה המכונה "חורף" בשל תנאי המחייה הקיצוניים שבו והוא מנסה להתמודד עם המצב הלא רגיל. מטרתו היא "לספח" את העולם הזה לשאר העולמות למטרת מסחר והחלפת מידע.

כאמור הבסיס של הספר מעולה (ולדעתי על זה הוא קיבל את פרסיו) והכתיבה שוטפת, אבל משהו חסר בו כדי להפוך אותו לספר מצויין. המרכיב החסר עבורי הוא מתח. כבר אחרי כמה עמודים ברור למדי מה הולך לקרות בהמשך הספר (ולמי שזה לא ברור יש נביאים שחוזים זאת), וחסרה מוטיבציה. גם כל ההשלכות של עולם שכזה לא נידנות מספיק לטעמי.

נציין גם שיש הוצאה מאוחרת יותר של ספר זה בתרגום המילולי יותר "צד שמאל של החושך" (שקצת מפספס את המשמעות), עם תוספת של כמה דברים. בהוצאה הזו יש מלאי דברים פיקנטים כמו פסקאות מתחלפות ששומרים על המתח...

בכל מקרה – כל חובב מדה"ב שמכבד את עצמו (אם יש כאלו) לא יכול לוותר עליו.

» ביקורות נוספות של maor
» ביקורות נוספות על מעבר לעלטה