“וואו! איזה הבדל בבעיות ובקבלת החלטות בכל ספריו של ספארקס, לבין "קבלת החלטות" בספרו של יסעור, שאותו קראתי זה עתה: "גם לכם לא היו מים חמים?".
ברשותכם, תסלחו לי על ההשוואה שאקח מימים אלו, הנוגעת לעומקן של ההחלטות:
אצל ספארקס, אשווה את הבעיות וקבלת החלטות לַאוניות ולמטוסים שאנו רואים בצונאמי שפקד את יפן.
ואצל יסעור – אֶפֵּס, מה לעשות, לכל היותר כמו אוניות ומכוניות מפלסטיק השטוֹת במי הגיגית הרגועים של ילד קטן ומאושר, הגורם הנאה לאמו הצופה בו...

כיצד מצליח הסופר המוכשר הזה להגיע לרמות הגבוהות של אישיותנו, לגעת בהן, ולהעמיד בפנינו מצבים כמו "גרוע" או "גרוע יותר" להחלטתנו (אף כי פעמים רבות על חשבון עומקן של המילים ומורכבותם של המשפטים) - לא אבין. פשוט, קטונתי.

והרי תימצות של תוכן הספר "לטובת קוראינו" שלא הצליחו לקרוא את שכתוב בגב הספר (כתב שחור על רקע כהה...).
אשתו של מַיילס – סגן שריף בעיירה דרומית קטנה ושלווה, נהרגה בתאונה פגע-וברח בעיקול בדרך. לאחר שנתיים שבהן לא התאושש מהאבידה, הגיעה המורה, הגרושה - שרה אנדרוז לעיירה. ובהיותה מורתו של בנו הקטן - ג'וֹנה, החלה האהבה להתלקח ביניהם.
למרות ההשוואה, הטבעית יש לומר, שעושה מיילס בין שרה לאשתו שנהרגה, מתקדמת האהבה בדרך הבטוחה... עד ששניהם מתבשרים בבשורה שמעמידה בספק את המשך יחסיהם, וגורמת להם לקבל החלטות קשות מנשוא:
לשרה אהובתו – האם לגלות את סודה ובכך לגזור סופית את סרט היחסים הנרקמים ביניהם.
ולסגן השריף מיילס - האם להמשיך ולהצמד ללשון החוק.
העלילה, מבחינתי, חסרה את האהבה ה(מאד)עזה בין הדמויות, שמצטיינת כמעט בכל ספריו של ספארקס, והיא שמביאה אותן בסופו של "תהליך" להחלטות שנעשות קשות מנשוא...

דבר מעניין שהסופר עושה בו שימוש, הוא הכנסת סיפורו האישי של הנהג הדורס (בכתב שונה ונטוי) לתוך סיפור העלילה, וכך משתף אותנו בהתנהגותו ובמחשבותיו יוצאות הדופן.

לסיכום, גם אם ישנם מעט מאד משפטים שרובנו היינו מנסחים באופן שונה ומדוד יותר (מה לעשות, כנראה שאין תופסים אדם בכעסו), בהחלט תקבלו גמול מתאים לקריאתכם, ובעיקר אם אתם נמנים בין חובבי ספארקס, שכפי שראיתם - איני יכול להסתיר את אהבתי לספריו.

ובשולי חוות הדעת, תיקון טעות:
בעמ' 73 מדובר על רובה בעל קוטר של "עשרים ושניים מילימטר", שכמובן אינו בנמצא.
צריך להיות רובה בקוטר 0.22 אינץ', או רובה בקוטר 5.5 מילימטר...
אני תוהה, מתי חלק מהמתרגמים, שעדיין לא יודעים, ילמדו לתרגם מאינץ' למילימטר???

נהניתי, ובעיקר בסיום.”

“ספר של ניקולס ספארקס זה כמו סרט של דיסני, ברור שהוא יסתיים בסצנה שהבחור והבחורה משלימים ומתחבקים על רקע נוף פסטורלי, ושבדרך לשם יהיו אירועים מרגשים (וצפויים).
כשמתחשק מנקה חיך ספרותי זה ספר נחמד לפנות אליו.
לא ספר טיסה, אולי ספר המתנה בשדה לפני שהשער נפתח.”

“בפר מיוחד מרגש מעורר ומרגיע. קשה ממש להגדיר עד כמה הוא מיוחד. אני אוהבת את כל הספרים של הסופר ניקולס ספארקס. אם לקרוא רומן אז רומן שלו. אני ממש נרגעת אחרי ספר כזה. ממליצה לכולם לקרוא את כל הספרים שלו, כולם בלי יוצא מהכלל טובים מרגיעים ומרגשים.”

“הספר סביר ונחמד ותו לא!
התחלתי לקרוא את הספר וכבר מההתחלה ידעתי מה יהיה סופו או יותר נכון מה עומד מאחורי המסתורין שבספר...
את האמת שלא ממש קראתי אלא יותר רפרפתי וקראתי בחפיף, כי ידעתי מה יהיה סופו של הסיפור אז לא הקדשתי יותר מידי מאמץ!
לא הייתי ממליצה לקוראים אחרים לקרוא את הספר.”