ביקורת ספרותית על דם מלאכים - עולם אנשי הקש #3 מאת מייקל מרשל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 31 במאי, 2011
ע"י אפרתי


עלי לחכות לספר הרביעי בטרילוגיה שיסביר לי כל מה שלא הבנתי? חייתי לי מיום ליום, גומעת בשקיקה את ספריו עבי הכרס של מייקל מרשל, חרדה, מפוחדת, כוססת ציפורניים, אחוזת אימה, מתוחה עד קצה הקרקפת, זוללת שוקולדים בלי סוף, ותשובות אין.
אחרי אנשי הקש נשארתי עם הלשון בחוץ, עם מיליון שאלות ותקוות שמרשל יפתור את החידות בספרו הבא.
קראתי את האדם הזקוף ובמוחי צר המקום לכל התהיות החדשות שנולדו.
ואז התנפלתי על דם המלאכים, ונשארתי וחצי תאוותי בידי.
אין תמורה לאגרה ולא פתרונות לחידות.

מייקל מרשל הוא רב-אמן ביצירת מתח ויודע לחוד חידות כהלכה, אלא שכמו סופרים לא מעטים הוא מתאהב במתח ומסרב לקשור את כל החוטים. וכך אנחנו הופכים את הדף האחרון בספר ושואלים את עצמנו אם נשארו עוד פרק או שניים על רצפת חדר העריכה.
בספר אנשי הקש מרחפת רוח של אימה על הספר והוא מותח את גבול הרציונלי עד הסוף.
באדם הזקוף ישנה תחושה של חידה על טבעית שלא נפתרת, ממש לא, בלכתו אל ההיסטוריה האנושית המוקדמת באופן מקושקש, לא ברור, לא מנומק ולא מתקבל על הדעת.
ואז מגיע דם המלאכים עם פרשיות מתח חדשות וזונח את העבר ואת חוסר שביעות הרצון שלי.
שלושת הספרים בטרילוגיה כתובים בכשרון יוצא דופן. תאורי הנוף והטבע שלו מתחרים בסרט, עד כדי כך הם ויזואליים וציוריים. עמודים על גבי עמודים משרטטים בכישרון את אמריקה של העיירות הקטנות, הזרוקות בצידי הדרכים, משמימות, נטולות חן, אבל מאחוריהן ביערות העבותים שוררת האימה. אבל הספרים גם חוטאים לאמת הפנימית של הז'אנר.
בספרי מתח, הסופר מחוייב לתת דין וחשבון לקוראיו. דין וחשבון הדוק, מנומק, מוסבר, ברור ונטול ספקות.
קנינו את הספרים שלך, תן לנו משהו ביד.
הגיגים פילוסופיים זה לא מספיק.

מי שקרא את הספרים בוודאי יודע למה אני מתכוונת. ובכל זאת אשאל שאלה אחת ואקווה שהיא תעוף עד מקום מושבו של מייקל מרשל ותדפוק על דלתות לבו:

מה היה בדיוק ביער של פטריס שאנחנו עדיין לא יודעים???

11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ybmr (לפני 6 שנים)
כמוני כמוך הוא ניצל שזאת טרילוגיה ולכן הוא לא צריך להמשיך לרביעי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ