סדרת הערפילאים היא סדרה מעולה. מי שעוד לא קרא.ה - לכו לעשות את זה עכשיו.
כלומר, הטרילוגיה הראשונה של הסדרה.
לדעתי, בחלק השני סנדרסון מפספס קצת. אל תבינו לא נכון - הסדרה סה"כ בסדר. מי שרוצה להמשיך לעקוב אחרי עולם הערפילאים - זה סבבה. אבל גם אפשר לוותר על הקריאה של הסדרה הזאת ולהשאיר את הסדרה כאילו היא הסתיימה בטרילוגיה המקורית.
מה יפה בחלק הראשון? שיש בו היגיון מסוים. אמנם יש קסם, אבל יש היגיון בקסם. נראה שסנדרסון מוותר על זה לחלוטין בחלק השני. מתרחשים מלא דברים שאין בהם שום היגיון - דמויות חוזרות לחיים ללא שום הסבר ברור, כוחות חדשים מופיעים יש מאין ועוד ועוד (לא רוצה לעשות יותר מדי ספוילרים). כנראה שסנדרסון מנסה לטמון המון המון רמזים לחלק השלישי של הסדרה כדי שיהיה לו על מה לבנות. אבל זה פשוט לא עובד טוב.
הכתיבה עדיין קולחת. הבדיחות חביבות. הדמויות מעוררות אהדה. אבל הקוהרנטיות כבר מזמן משמשת כאן בתפקיד משני לחלוטין, וחבל.

ספר מעולה.
בשפה קולחת, מתאר לנו הסופר סיפור אהבה בין אשה ייחודית ובלתי אפשרית לגבר פשוט ורגיל. מצד שני, ככל שמתקדמים בקריאת הספר, ההבחנות רגיל וייחודי נעשות ברורות פחות ופחות והשאלה הנצחית "מהי אהבה?" עולה יותר ויותר מבין דפי הספר.

ככלל, מדובר בספר טוב.
אני מוכרח להודות שדווקא לא התלהבתי מאד מהכתיבה של שלום עליכם.
מצד שני, דווקא אחרית הדבר של דן מירון היא מרשימה. היא מנתחת בצורה ברורה ובהירה את ההתרחשויות בספר, את הניאנסים הקטנים שחבויים בתוך הכתיבה ואת המשמעויות העמוקות שהחביא הסופר.
שווה לקרוא.

ספר פחות מוצלח מהראשון.
הוא קצת פחות ברור, קצת יותר מוזר וקצת פחות מותח.
עם זאת, הוא כתוב בצורה טובה וסוחפת שגורמת לך לרצות להמשיך לקרוא ולקרוא.

פשוט גאוני.
הרעיון של האקסלי על שיבוטי אנשים אכן מחריד, אבל ההסתכלות הביקורתית שלו על העולם, ויותר מכך, על העתיד. היא שהופכת את הספר הזה לגאוני.
אנחנו עדיין רחוקים מהכיוון שהאקסלי מתווה לחברה האנושית, אבל לא רחוקים מספיק. ואנחנו הולכים ומתקרבים: הזהות בין האנשים, הצרכנות כמוטיב מרכזי בחיים, קביעת מסלול החיים לאדם שעדיין לא נולד - כל אלה כבר קיימים היום בחברה שלנו ומתעצמים.

והשאלה הגדולה שעולה מהספר:
חברה כמו שהאקסלי מתאר - חברה שאין בה התפתחות, חברה שאין בה מדע ואומנות, חברה שאין בה קשרים אמיתיים בין אנשים - מה הטעם בחיים בחברה כזאת?

ספר ממש נחמד.
זה הספר היחיד של מקארתי שקראתי, והוא עשה לי חשק לעוד.
הוא מספר סיפור הרפתקאות יחד עם צד אנושי, אמיתי ומרגש.
שווה להקדיש לו את הזמן.

ספר מצוין!
אחד הטובים שקראתי.
האמת, קראתי אותו כמה פעמים ואני עדיין משתוקק לקרוא אותו שוב.
עושר הדמויות, הרעיונות המדהימים, העלילה - כל אלה משווים לספר מעמד של יצירת מופת.
אם נוסיף לכך את העולם שבונה מיכאל אנדה על כל המורכבות שבו, החל מהמשמעות של פנטזיה, עבור בקשר בין פנטזיה לעולם בני האדם והלא-כלום וכלה במה שקורה לבני אדם שמגיעים לפנטזיה, נקבל יצירה אלמותית ומפעימה.

קראתי את הספר הזה בגלל ההתלהבות הגדולה שלי מ"האמן ומרגריטה".
זה ספר טוב, למרות שהוא פחות סוחף מאשר האמן ומרגריטה והוא פחות מעורר את הדמיון.

קראתי את הספר הזה כבר לפני כמה שנים טובות, ואני מוכרח להודות שאני לא לגמרי זוכר את העלילה לפרטי פרטים, אבל אני זוכר את ההרגשה שהספר הזה יצר אצלי.
זאת הייתה הרגשה של גאונות אמיתית. החוויה של הספר הזה היא בלתי נשכחת ואסור לפספס אותה.
מומלץ בחום.