ביקורת ספרותית על קרקע לא מוכרת - ספריה לעם #610 מאת ג'ומפה להירי
ספר טוב

---

חוט של עצב משוך על פני סיפוריה המינוריים של ג'ומפה להירי, עצב של צמח שנעקר מקרקע מולדתו ונשתל מחדש בקרקע לא מוכרת.
חווית ההגירה והעקירה מהווה את הציר התמטי של כל סיפוריה של להירי וכולם בבחינת וריאציה על אותו נושא. משפחות הודיות-בנגליות מהגרות לארה"ב משיקולים כלכליים ומקצועיים. המהגרים החרוצים עושים חיל בביתם החדש. כל זוג, אשר נישא כנהוג בשידוך מביא ילד או שניים. הילדים מחונכים להישגיות ושאפתנות אך גם לערכי התרבות ההודיים המסורתיים.
כמובן, שדיכוטומיה זו יוצרת קרע אצל הגיבורים בני הדור השני. כולם תלושים, אבודים, מחפשים את זהותם, אינם חשים הודים יותר אך גם אמריקאים שלמים אינם.
יצירות אינספור נכתבו על חווית ההגירה ולהירי אינה מחדשת הרבה. איכות סיפוריה אינה בחדשנותם אלא בכתיבה הרגישה וביכולת ההבחנה החודרת לב וקרביים שלה.
רגיש, פיוטי ומומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על קרקע לא מוכרת - ספריה לעם #610