ביקורת ספרותית על סיפורים מאזור השלווה - הספריה החדשה # מאת יוסל בירשטיין
ספר מעולה

---

"כתבת סיפור כדי לשמח את שכניך.
כשהם צחקו, שמעת בצחוק שלהם את צחוק נשמתך.
וכך נודע לך שלא למענם, אלא כדי לשמוע את צחוק נשמתך, כתבת
את הסיפור.
איזה מין מקום זה, לטמון בו את צחוק נשמתך?"

זו דוגמה לקסם המתרחש ב"סיפורים מאזור השלווה". צבר סיפורים שאפשר לחוש בהם את טביעת האצבע של הכותב, לנשום איתו את הנשימות ולשמוע את הקולות. בשפה קולחת, שירית לפרקים, פשוטה, מושם הזרקור על מצבי חיים, אנשים, אינטראקציות. לא יכולתי להניח את הספר, נעצבתי כשסיימתי אותו. לא מצאתי הרבה שלווה, אבל בהחלט התעורר בי הרצון לנסוע באוטובוסים רק כדי לכתוב את האנשים. אם הייתי יודעת שיש לי שמץ של סיכוי לתאר כמו בירשטיין, הייתי עושה חופשי-חודשי למקום הכי רחוק שיש. וזה מה שקורה עם הספר הזה, אתה הולך רחוק ומגלה שאתה קרוב, עובר בין תחנות זמן ומקומות, משרטט לעצמך פסיפס ובעיקר - מוקסם.

» ביקורות נוספות של אור
» ביקורות נוספות על סיפורים מאזור השלווה - הספריה החדשה #