יש ואדם נולד והוא יודע סוד. משהו מוחלט וברור, שאי אפשר לבטאו כלל במילים. אבל המשהו הזה נוכח בכל מבט שהוא נותן בעולם; בכל מסע, בכל פרידה, בכל אהבה. וכשהוא מספר על מה שראו עיניו, הוא לא מספר על הדברים עצמם, אלא על הסוד שהתגלה מאחורי הדברים.מארק סטרנד, לדוגמא.אם אתה נותן לשיר של סטרנד להוביל אותך, אתה מגיע למקום הנסתר של עצמך. כי הוא הרשה לעצמו להיות שם, אז גם אתה מרשה לעצמך. לרגע.ורגע אחר כך זה נעלם; אבל בלי שתשים לב, בעוד שעה או שנה או עשור, אתה תרים את מבטך לרגע ותראה משהו מוחלט: איך שהאור נופל על העצים בצורה מסויימת, איך שקשרת את שרוכי הנעליים, כך ולא אחרת. איך שמישהי שאהבת פעם עברה ברחוב בו אתה גר היום. לא את הדברים עצמם, אלא את המידע הנסתר שהם לוחשים.ואתה תדע שלא היית זוכה להבין את הרגע הזה אם לא היית קורא שיר של מארק סטרנד, לפני שעה, או שנה, או עשור.

שם הספר
כמעט בלתי נראה