ביקורת ספרותית על סיפורים מאזור השלווה - הספריה החדשה # מאת יוסל בירשטיין
ספר מעולה

---

לא שיש לי תוכניות עזיבה את שושן לאי בודד, אבל אם כן - אארוז את בירשטיין הרבה לפני המגבת.
אבל עזבו אי בודד, את החיים האלה, וגם את המוות, אי אפשר לעבור בלי הספר הזה. או שאפשר לעבור, אבל הם נראים אפורים, דהויים, שגרתיים ומאוסים הרבה יותר. הקסם המדבק של בירשטיין היא היכולת הפשוטה להפוך את החומרים היומיומיים מהם שזורות נסיעות באוטובוס, עמידה בתור, שמירה בקיבוץ או ביקור בקופת חולים לרגע מפליא של הומור או כאב מפלח. להכניס שם אצבע בתוך נסיעה במונית או אזכרה בבית קברות ולהפוך את היום הסתמי שהיינו שוכחים בלכתנו לישון לרגע בלתי נשכח, מתועד, ממוסגר מעורר השראה לעיתים או מבט חיצוני שמאפשר לצחוק על הכל. בעיקר על עצמנו.

בירשטיין שוזר רקע ביוגרפי קל שכולל ילדות בפולין של לפני מלחמת העולם השניה, בעיירה יהודית על הטוב והנורא שבה, נעורים באוסטרליה, עליה ארצה אל מגורים בקיבוץ, תקופה בנצרת עילית וחיים בקרית יובל ירושלים, שעיקרם כמו עוברים עליו בנסיעה באוטובוסים ואיסוף סיפורים נודדים. רקע זה מהווה כמו מצע ראשוני וחוט מקשר בין הסיפורים, חוט מקשר שהוא המספר הנודד שמספר אותם, שפוגש אותם. אבל השחקן הראשי, זה שגם בחלום המצמרר של בירשטיין שמופיע בפתח הספר אינו מרפה, הוא החיים עצמם. על הטירוף, הכסילות, הבושה, האשמה, הכיעור, הכמיהה, ההתלהבות, הטמטום והיופי.

לכו על זה. מבטיחה שווה.

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על סיפורים מאזור השלווה - הספריה החדשה #