ביקורת ספרותית על מתנת המספרים - רומן פיוטי ומרגש מאת יוקו אוגווה

---

ספר מיוחד, כמו גביש צלול, מאוד יפני.
מרגש ומעורר מחשבה.
הספר נכתב מפיה של סוכנת בית שאיננו יודעים את שמה. היא נשכרה לעבודה בביתו של פרופסור למתמטיקה שתאונה פגעה במוחו וגרמה לכך שכל מה שאירע לפני התאונה זכור לו, ומה שקורה בהווה איננו שורד בזכרונו אלא שמונים דקות.
לכאורה איזה קשר יכול להיווצר בין פרופסור חולה, עטור פרסים בתחומו, ובין אישה שלא השלימה את לימודיה כי הרתה נאלצה לצאת לעבודת משק בית כי זה היה הדבר היחיד שיכלה לעשות כדי לפרנס את עצמה ואת התינוק שנולד לה.
אבל הקשר בין הפרופסור לאישה ובנה בן העשר נוצר - קשר עדין המבוסס על כבוד וחמלה, וסובב סביב שני נושאים משותפים: היופי של המתמטיקה והאהבה למשחק הכדור-בסיס.
מידי יום צריכה סוכנת הבית להציג את עצמה מחדש בבואה לביתו של הפרופסור. כל מה שקרה לפני יותר משמונים דקות נשכח.בפתק שהוא מצמיד לדש בגדו הוא כותב שהיא אמורה להגיע.

כשקראתי את הספר נזכרתי במה שסיפרה אשתו של מישהו שחלה במחלת אלצהיימר ואושפז במוסד. בשלב כלשהו של המחלה הוא שכח מיהי, אבל בכל ביקור שלה, לאחר שיחה של כמה דקות היה מציע לה נישואין. כל פעם מחדש הוא חשב שזו אישה שהוא רוצה לחלוק איתה את חייו.

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על מתנת המספרים - רומן פיוטי ומרגש