הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 באפריל, 2011
ע"י scoe
ע"י scoe
הסיפור שמביאה לפנינו בספר זה ניקול קראוס הוא מרגש.
לפני כל דבר אחר הוא עוסק באנושיות וברגשות של אנשים, אחר כך הוא פורש את ערכם הסנטימנטלי של זכרונות אנושיים ובסופו של דבר כדי ליצור דמות שלמה ומלאה היא מביאה את ההקשר של הסמל החומרי וחשיבותו בזכרוננו האנושי ויכולתנו לזכור אירועים משמעותיים בחיינו לא רק דרך דמויות או מה שזכור לנו מהם כי אם דווקא דרך החפצים שלהם שמקשרים בין דור לדור בקשר אמיץ שהוא בלתי ניתן לניתוק ויוצר משמעות רבה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
