היילו! היילו! הריעו להיילו בני תמותה שכמותכם!
↑ וואט?! מאיפה זה בא?! ↑
מצטערת אבל הייתי צריכה להתחיל את הביקורת איכשהו XD ותכלס מגיע להיילו שיסגדו לה בגלל כל שמה עברה אבל לזה נגיע אחר כך... קודם נתחיל בסיפור של "איך לעזאזל הגעתי לספר הזה?" :

זה היה ביום ההולדת שלי. הלכתי לקניון מתרגשת כולי, סוף סוף עומדים להיכנס (כמעט ורק) לחנויות ספרים! (כי אמא שלי ואחותי היו פשוט "חייבות לראות את החולצה / מכנסיים / מגפיים / חרא נוסף מסגנון זה -_-) כמובן שהתרגשתי יותר בגלל שלי היה שובר בשווי 250 שקלים. שכולם כמובן הוקדשו לספרים! אז נכנסתי לצומת ספרים ושם ראיתי אותו. שוכב לו ביחד עם שאר "ספרי הנוער" (אל תסתכלי אחורה זעזוע). לקחתי אותו וקראתי את העמוד – שניים הראשונים כמנהגי. חיוך עלה על שפתיי ואמרתי לאמא שלי "את זה אני רוצה!" היא הסתכלה על הספר בקצת זלזול (משום מה) וקנתה לי אותו. התרגשתי כל כך וכשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי שזה הופך למקום ראשון ברשימת הקריאה שלי (יש לי רשימת קריאה... תקנאו XD). כמובן שהעצלנות מכריעה הכל ורק היום קראתי אותו. מההתחלה עד הסוף... אני עדיין מקללת את עצמי בגלל שלא קראתי אותו קודם לכן אבל בכל זאת מודה לעצמי שלא קראתי אותו בחופשה. זה לגמרי לא ספר נסיעות!

אוקיי אפשר להמשיך ^-^

5 כוכבים הא? טוב זה לא מגיע לו! צריך לחבר את כל הכוכבים שבסימניה וזה עדיין לא יספיק!
הדבר הזה כל כך... מדהים! הוא כמעט ברמה ספרי הראשון של פרסי ג'קסון! (כמעט... זה בכל זאת ה-פרסי ג'קסון) היילו פשוט נכנסה לי ללב ועכשיו היא פשוט עושה שם שמח עם עדר הקנטאורים שלה, למה? יש המון סיבות אבל בכל זאת. אם אגיד את כל מה שארצה הביקורת תימשך עד אתונה. אז נתמקד בכמה סיבות :

1) הכתיבה :
רואים שילדה עזרה לכתוב את זה, למה? כי באמת הרגשתי שהיילו היא נערה... כלומר... נער... כלומר... קנטאור... כלומר... ארררררררר לא משנה!
אני התחברתי להיילו, הבנתי את הדילמות שלה, הצלחתי להרגיש את מה שהיא מרגישה, הצלחתי להבין את היחסים שלה עם ליאון (שריקה שריקה לא אמרתי כלום שריקה שריקה). הכל היה כל כך... אמיתי! ואני מצטערת לומר אבל רוב המבוגרים פשוט לא יודעים לעשות את זה!
כל כך שמחתי כשראיתי שסוף סוף מישהי שבאמת מחוברת לילדה שבה (וכמובן... הילדה שלה) כתבו ספר שבאמת מצליח לסחוף, לרגש, להפנט, לגרום לך לעזוב הכל ופשוט לקרוא!

2) העלילה
הו גברת עלילה! איפה נתחיל איתך?
המממ... טוב נתחיל בזה שלא התיימרת להיות מיוחדת! הידד! את לא ניסית להיות מלאת טוויסטים מזורגגים ומקומות שרק מלשמוע עד כמה "מסוכנים" ו"קשים למעבר" בא לך להקיא. את לא ניסית להשאיר את הקורא בשוק (אבל הצלחת בזה...) ולא ניסית להעלות לו תהיות על החיים (אבל גם בזה הצלחת...). את פשוט היית... טובה כל כך!!!!
את זזת בקצב טוב. לא נמרחת על פני אלפי עמודים אבל גם לא היית עמוד וחצי של התרחשויות אמיתיות... בקיצור. מינון מושלם, עלילה מושלמת, סיפור מושלם...

3) היילו (לא רוצה לדבר על השאר! היילו שולטת!)
היילו! היילוסידנה! היילוסידנוס! איך שלא תרצי שאקרא לך! את פשוט... עשית את הספר הזה! (טוב היא הגיבורה הראשית... למרות שיש ספרים שיעול שיעול אל תסתכלי אחורה שיעול שיעול שבהם הדמויות המשניות טובות יותר מהראשית שיעול שיעול קארסון שיעול שיעול)
למה?
קודם כל הרעיון שלך : אומצת ע"י קנטאורים, נחטפת, הפכת לבחור ויצאת למסע מדהים ברחבי יוון העתיקה (#הכל_כתוב_בתקציר!) לא להרבה אנשים יש את האומץ הזה. תחשבו כמה קשה זה... להפוך למישהו שאתה לא, לשמור על הסוד הזה... זה כמו מולאן רק הרבה יותר מגניב! (אני מתביישת בעצמי שאפילו העזתי להשוות בין השתיים...) אז קבלי צל"ש מצולש ממני!
שנית (ואחרון כי ואו יש פה מגילה!) את פשוט מוכשרת! אני לא אגלה במה כי זה כבר לא כתוב בתקציר אבל אני יכולה לומר שלא משנה לאן היא הגיעה היא מצאה את עצמה. איכשהו... בדרכה המשונה היא הצליחה לעשות כל מה שאמרו לה. כמו... כמו אמזונה! (הא הא הא... ושהמבין יבין)
היא הייתה כל כך אמינה! משכנעת! מגניבה! הרגשתי כאילו היא אמיתית! כאילו שאני אתעורר בבוקר יום אחד ואראה את היילו ברחוב...
אז בקיצור או שאתם קוראים את זה או שאתם קוראים את זה... אין לי שום דבר לומר לכם פרט לתזיזו את התחת העצלן שלכם, תלכו לחנות הספרים הקרובה, תקנו את הספר היילו (במידה ויש), תתרווחו על הכורסא או איפה שאתם לא קוראים ספרים ותקראו!!!!!!!!!!

נ.ב : אני חייבת : זהו סיפור זהב על טור הזהב XD
(הייתי חייבת לסיים איכשהו את הביקורת הזאת ו"תקראו"? זה פשוט בנאלי מדיי...)

ספר יפה..
נתחיל עם זה שאני מת על המיתולוגיה היוונית. קראתי את כל סיפרי (העלילה) שקשורים אליה!
את האחורה של הספר קראתי וממש היתחברתי. הספר היה נישמע מעניין ומיתי, בדיוק מה שאני אוהב.
הספר מתחיל שהיילו(סידנה) נפלטת אל חוף הים ושם נמצאת על ידי קנטאור בשם קיילרוס שמאמץ אותה לביתו. היא חיה חיים טובים עד שקוראת התפנית והיילו עוזבת את הכפר (הסיבה בספר, אתם יכולים לקרא [=) ומאז כל הסיפור הוא על דרכה הביתה.
את השפה פחות אהבתי, היא לא באמת גורמת לך להיתחבר לספר לגמרי, אבל זאת רק דפיקות שלי ככל הניראה (:
הבעיה שלדעתי הורידה כוכב היתה עם הסוף, הוא קצת יותר מידי מושלם לדעתי, איכשהו הכל היסתדר בצ׳יק. אני מעדיף סופים קצת יותר מסובכים...
אבל בגדול אני ממליץ!
תהנו (;

וואו , הספר הזה הוא הספר הכי אהוב עליי .
אני יכולה להגיד לכם , בתור אחת שקוראה מיליוני ספרים שאת הספר הזה אני לא אשכח .
קראתי אותו לפני שנה שנתיים וכבר אז התאהבתי בו . נאלצתי להחזיר אותו לספריה .
לפני כמה ימים מצאתי אותו שוב וכל כך שמחתי שמצאתי אותו .
חפרתי לחברה שלי הרבה על הספר והיא לא הבינה אותי .
לא הצלחתי להגיד לה מה אני אוהבת יותר , את הסיפורים מהמיתולוגיה היוונית או את היילו האמיצה או את הרומן של היילו וליאונידס .
מאוד הייתי רוצה שיהי לו המשך , או לפחות שאוכל לדבר עם הסופרת ולהביע את הערכתי וגם לשאול אותה , כי זה יהיה כאילו אני מדברת עם היילו , הילדה האמיצה הזאת שהחיים שלה כל כך מעניינים ומדהימים וכל כך שונים מהחיים שלי .
ממליצה בחום , כי הכול בו מדהים .

מכיל מעט ספוילרים!
כשלכחתי את הספר מהספרייה ציפיתי לעוד ספר זול ומהיר כמו פרסי-ג'קסון והסגנון, וקיבלתי משהוא אחר לגמרי, כשגמרתי את הספר רציתי לקוראו מחדש... מיד אחרי שגמרתי לקרוא אותו, כזה "אה, אוף, גמרתי את הספר, טוב, אני אקרא אותו עוד פעם..." למרות שבסוף לא קראתי אותו שוב XD
אהבתי את השילוב של רומן לא יותר מדי הדוק ופנטזיה, וההבנה שבשנות עברו לא היו זכויות לנשים, דבר שסופרים וילדים רבים מחליטים להתעלם ממנו, השילוב של האלים, אבל בלי חלק משמעותי מבחינתם, שלא כמו בפרסי ג'קסון,שפוגשים את האלים פעמים רבות, האלים עוזרים לה במהלך ההרפתקה, אבל היא לא פוגשת אותם, ובזמן התחזותה לבן היא מבינה כמה העולם שוביניסתי.
השם שלי זה בגלל הספר P:

וואו. ממש... וואו. אף פעם עוד לא קראתי משהו של לואיזה ואיזבל יאנג, אבל הספר הזה גרם לי לחשוב על לפתוח את ילד האריות ולקרוא...

מגקלס לבית המקוללים באתונה מתאהב באיילה, מלכת האמזונות, והיא יולדת לו בת בשם איילינה. אחרי כשנה המשפחה הקטנה מוצאת עצמה על האי זקינתוס. מגקלס מת, איילה קוברת אותו, ואיילינה נעלמת. כאן הסיפור מתחיל.
קיילרוס, קנטאור נשוי ואב לשלושה, מוצא "צב" - תינוק אנושי - על החוף. אשתו, כריקלו, מנקה את ה"צב" ומגלה שהתינוק הוא בעצם תינוקת. הם קוראים לה היילוסידנה, הילדה שהים האכיל (שהפך להיות הילדה שהים הציל), או היילו. היא גדלה איתם והופכת מהר לחלק מהמשפחה - אחות קטנה לפרל, לוסי וארקו - כשיום אחד, כשהיא וארקו מבקרים במערה תת-ימית אהובה עליהם, בני אנוש מהעיר הסמוכה תופסים אותה.
היא בורחת ונתפסת, בורחת ונתפסת, בורחת ונתפסת, עד שהיא מגיעה אל מעיין קטן ומחליטה שלהיות בחורה לא יעזור לה. לא, היא מעדיפה להיות נער. היא חותכת את שערה, פוצעת את ראשה תוך שהיא עושה זאת, והייתה מאבדת את ההכרה אם לא תודות לנער שהציל אותה. היא מגיעה אל משפחה של אם ו... שלושה? ארבעה? ילדים, ובאחד הלילות מתים הדוד והאב של המשפחה. היא עצמה נלקחת שבויה בידי אותו נער שהציל אותה, שמו ליאונידס. הוא חייל ספרטני.

בואו לא נהרוס יותר מדי ונקצר - היא מגיעה לאתונה בסופו של דבר, מצטרפת לסקיתים, ובראשם ארימספו שתום העין, מגלה את דוד שלה, פריקלס, לומדת רפואה, חולה במגפה, נרפאת ממנה, עוזרת לרפא - ולא תמיד מצליחה, מוצאת את ליאונידס מעולף מהמגפה באמצע שדה, מצילה אותו, מגלה שארימספו הוא בעצם אימא שלה...

מי שמתעניין באי שם ביוון העתיקה יותר ממוזמן לקרוא את זה.

ספר מהמם שמראה את הצדדים השונים של העת הקלאסית עליה אנחנו חושבים רק בצורה היפה והנקייה ביותר ומתעלמים מהכאב והאפליה שבה.
היילו היא נערה צעירה שגודלה על ידי עדר של קנטאורים שמרחיקים את עצמם מהחברה האנושית, היא נמצאת בעודה פעוטה והיא מגודלת באהבה ומסירות..
הספר הוא סיפור המסע שלה שמראה לנו את התבגרותה, אובדן התמימות שלה וחשיפתה למציאות לאפליה, למסתרי הנפש שלה ושל בני אנוש אחרים.
הילו היא נערה חזקה עצמאית ומיוחדת אך עדיין ניתנת להזדהות האומץ שלה מעורר השראה והאהבה שבה היא המלאה למרות התכונות הקשות האלה נתנו לי דחיפה כשאני בעצמי הייתי במקומות קשים ואי אפשר שלא להתאהב בנערה הנמרצת הזאת שנולדה מהים..

וואו.
את האמת, שהתאהבתי בספר הזה בגלל דבר אחד - המיתולוגיה היוונית. אפשר לומר שבתור אחת שחולה על פרסי בדם, הספר הזה היה כמו פרס בשבילי.
וחברה שלי, שהמליצה לי עליו, צדקה. אהבתי אותו מאוד. היילו הוא ספר מדהים, הכתיבה שם אדירה. אני חושבת שלא קראתי ספר מדהים כמו זה הרבה זמן.

זה אחד מהסיפורים שהיה חייב לספר, בין אם זה מעניין ובין אם זה מלמד משהו.
"היילו" הוא סיפור מעניין על מישהי (שכמובן קוראים לה היילו) שגדלה עם קנטאורים כל חייה עד שקורה משהו שהופך את חייה. אני חושבת שהסיפור כלל הרבה דברים טובים- הדמויות היו בסדר, האטמוספירה של הסיפור הייתה נהדרת, ואי אפשר לא להזכיר עד כמה היילו משמעותית (גם עכשיו וגם אז) כי היא פורצת גבולות שהרבה אנשים פוחדים לעשות זאת.
אז למה ארבעה כוכבים?
דבר ראשון: הכתיבה של הסיפור הייתה..מוזרה. (דרך אגב, אין לי מושג אם הפסקה היא ספויילרים או לא- הנה אזהרה ליתר בטחון) הנה שורה מהספר:

"קול שכשוך חזק יותר-גדול יותר,קרוב יותר. קולות דיבור. בני אנוש!" לי, זה נשמע מוזר, אולי כי אני לא רגילה שמדברים ככה ביום יום.
דבר שני: היה חסר משהו. אזהרת ספויילר- רציתי לדעת מה יקרה לגבי המלחמה ואם היא וליאונדיס יהיו ביחד בסוף, מעניין אם יש ספר שני
כדי לקצר: הסיפור היה טוב, היו חלקים פה ושם שלא אהבתי אבל עדיין אפשר להנות מהסיפור אם מתעלמים מאותם דברים.

לדעתי היילו זה פשוט ספר מדהים, כל הקטע הזה עם הזכויות של נשים בעבר וההרפתקאות שהיא עוברת, באמת שזה ספר פשוט מדהים

אתם עוד פה?!
עופו לסטימצקי או לספריה ותשיגו אותו!!!
מומלץ בחום רב