ביקורת ספרותית על ארתור וג׳ורג׳ מאת ג'וליאן בארנס
ספר טוב

---

הספר הזה - שהגעתי אליו דרך המלצה פה באתר שלא הכזיבה - הוא למעשה שני ספרים בכריכה אחת. עד עמוד 271 הוא תאור פרטני המשווה בין שתי דמויותיו הבלתי ניתנות להשוואה. מאותו עמוד הוא מרתק מאד, עוקב ומנסה לפענח את הפרשה המסעירה, ומגשים במציאות את מה שהסופר נהג לעשות בסיפוריו.

דווקא החלק הראשון, שיש יאמרו שהוא ארכני, פרטני או דורש קיצוץ, ריתק אותי בעוצמה. מדובר בשני אנשים שנולדו ועוצבו בסוף המאה ה - 19 , ושהתאור המפורט מאפשר הבנה של איך ולמה הגיעו לאן שהגיעו.
האחד נבון, עם התלהבות לחיים, שאפתנות, ובעיקר עם אם שהיא מודל לחיים. הוא ממצה את הצורך להנהיג, הופך רופא, סופר מהולל, בעל ממון, משפחה, תואר אצולה וכמעט כל מה שחלם עליו.
האחר, חכם לא פחות, אך חסר תבונה חברתית, קצר רואי, כהה עור וחי בכפר בסטאפורדשייר, בו לאביו הכומר ממוצא הודי יש קהילה קטנה, ובו הדעות הקדומות, הקטנוניות והרשעות הן המצב הקיומי.

בחלק הזה יש ניתוח של מסכת האשמות ורמזים, שאינה בנויה על עובדות כלשהן, אלא על דעות קדומות ורצון לארגן את העולם כפי ש(לדעת המארגנים) צריך היה להיות. שאלות של אשמה וחפות, אמת ושקר, טינה כלפי השונה, הנחות סרק, ומערכת המשפט באותם ימים. רותקתי לחלק הזה של הספר, המעלה תובנות שהן כה רלוונטיות גם לימינו וגם לכאן.
ואז מתחיל החלק המותח של הספר...

אהבתי את הספר הכתוב היטב, ומעביר את תחושת הסיפור ההיסטורי בסיגנון עכשווי. האוהבים סיפורים הסטוריים ומתעניינים בניתוח נפשות ומניעים ודאי ייהנו ממנו כמוני.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ארתור וג׳ורג׳