ביקורת ספרותית על האגם מאת יאסונרי קוובטה
ספר מעולה

---

זה אינו ספר שכולם יאהבו. למרות זאת יש כאן ספר מעולה העוסק ביתמותו של המחבר כמו גם של גיבור הסיפור "גמפי מומאי". גמפי זה נולד עם פגם כעור ברגליו ועוסק ברדיפה אחר היופי אותו הוא מוצא בנשים צעירות אותן הוא מטריד בדרכים שונות. יחד עם זאת משמשת ההטרדה והמעקבים שהוא מבצע אחר נשים את הצורך של גמפי למצוא אהבת אם. הספר נע בין כפר ילדותו של גמפי לבין טוקיו, העיר בה הוא גר כעת, בין הישן המסורתי לחדש הנובט ביפן של אחרי מלחמת העולם השנייה. הרבה דימויים בספר מתייחסים בעצם ליפן. המחבר יסונארי קוובטה מבכה בספר את יפן כפי שהייתה לפני המלחמה ואת ההתדרדרות שחלה בה, באורחות החיים ורמת המוסר, בתקופה שלאחר מכן. הספר פותח במשפט "קל להיכנס לגן עדן. קשה להיכנס לגהינום" וכדאי לעיין בדבריה של המתרגמת בקשר לכך כפי שהיא מביאה אותם בTחרית דבר" שכתבה למהדורה העברית. דבר נוסף שמצאתי בספר הוא המקור ממנו שואב הרוקי מורקמי את המעבר בין המציאות הארצית לדמיון ופנטזיה כמקובל בספריו, יסונארי עשה זאת קודם. ספר חובה למי שרוצה להעמיק אל תוך הספרות היפנית של המאה העשרים ולחובבי ספרות טובה כאחד.

» ביקורות נוספות של עמי אש
» ביקורות נוספות על האגם