ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 במרץ, 2011
ע"י עמי אש
ע"י עמי אש
יסונארי קאואבאטה הוא מגדולי סופרי יפן במאה העשרים ובוודאי גם נמנה על הטובים שבסופרי העולם, לא פחות.
הסיפור עוסק בצ'ייקו, נערה בשלה בת 20 ובקורות אותה בעיר קיוטו, בירתה העתיקה של הקיסרות היפנית, בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה עת מניצים ביפן ניצני המודרניזציה, מסורות עתיקות מפנות אט אט מקומן לחדש ובכך למעשה נפתח הספר: צ'ייקו מביטה בצרור סיגליות פורחות הצומחות מתוך גזעו של עץ עתיק. הספר רצוף תאורי טבע מרהיבים המעוגנים בהוויה היפנית ושייכים לערכי האסתטיקה והאמונה היפנית. הטבע הוא הכל ובלעדיו אין ערכים, אין מה לחגוג ואין יפן. אביה של צ'ייקו בסיפור הוא סוחר בדים היורד אט אט מנכסיו בשל המודרניזציה והשימוש בבדים אירופים ואפילו סינתטיים ויפן כולה מתחוורת לו כדבר סינתטי, בעל מגע מזויף של פלסטיק: "אולי יש משהו מלאכותי בכל קיוטו, לא כן? בהרים, בנהרות, אפילו באנשים..." אמרה צ'ייקו. "הסבורה את?" אמר האב והניע ראשו. "גם באנשים. אך האם בכל האנשים מדובר?"
(עמ' 138).
מעבר לכל זהו סיפור אהבה הוליסטי, האהבה אצל הסופר היא חובקת כל ובוודאי אינה מיוחסת רק לאהבת אשה וגבר. הנקודה המצערת היא התרגום. הספר תורגם מגרמנית ולא משפת המקור והדבר ניכר גם לעין לא מיומנת במיוחד (למרות הערכתי למאמצי המתרגם). בספר משולבים מספר משפטים הנוגעים לאמונה הנוצרית ודי ברור כי הם הוכנסו לשם על ידי המתרגם לגרמנית על לנסות להבהיר דברים לקהל האירופי וסביר ביותר שאינם מופיעים במקור, הם פשוט לא יכולים להיות שייכים לשם. טוב יהיה אם יתורגם ויערך הספר המופלא הזה מחדש והפעם משפת המקור בבקשה. אין בדברי האחרונים לקלקל את ההנאה הרבה שימצא כל אחד ואחת מקריאת פנינה זו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
