ביקורת ספרותית על ילדי הורין מאת ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
ספר מעולה

---

ספר יפהפה. טולקין מוכיח לנו פעם אחר פעם שהוא אחד היוצרים הגדולים ביותר מאז המאה התשע עשרה. אמנם הספר לא חידש לי דבר, אך עוד כשקראתי את הסילמריליון עניין אותי מאוד סיפור ילדי הורין. תענוג היה לקרוא אותו שוב, ולהיזכר בנשכחות.
הטרגדיה נוגעת ללב, הגורל מר ממוות, הדמעות חונקות בגרון והרחמים בוערים. סיפור טורין טורמבר הוא אחת הטרגדיות הטובות והמרגשות ביותר שקראתי (ואין זה מעיד על כך שאני צרת אופקים). אף אם ידעתי כבר את הסיפור בע"פ, לא הפסקתי להתפלל שהפעם ייגמר הסיפור אחרת, שההיסטוריה של ארדה תשתנה, שיישאר מישהו בחיים.
צריך לציין לשבח גם את הציורים היפהפים המעטרים את הספר וממחישים לקורא את עולמו המופלא של טולקין. הטרגדיה לובשת פנים מול עיני הקורא ומגששת את דרכה להיכל התהילה של הספרות. לדעתי, נשמר לה שם מקום מאז ומתמיד.
אין ספק כי 'נרן אי כין הורין' איננו רק המתועב במעשי מורגות. הוא אף הדגול והיפהפה בכתבי טולקין.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על ילדי הורין