ספר טוב בסך הכל. מעין הרלן קובן אבל בגירסא נשית.
יש בו הרבה מתח והומור והמון קיטש.
מה שאהבתי בו זה שלמרות שהסיפור עוסק בדברים כואבים ונוראיים, הוא בכל זאת כתוב בצורה קלילה וקריאה. הסופרת הצליחה ליצור אצלי אמפתיה אמיתית לדמות הראשית וזה כישרון נפלא בעיניי.
אבל, היו דברים שהפריעו לי במהלך הקריאה. כמו שנכתב בתגובה לפניי- הטובים הם טובים מדי והרעים רעים מדי. לא היו שם דמויות "באמצע". הטוב והרע היו מאוד קיצוניים. והטוב היה רק טוב והרע היה רק רע.
בקיצור- למרות הקיטש, ספר שנחמד להעביר איתו את הזמן.













