היה לי קשה, לא ממש נהניתי,ולא בגלל לקות בכתיבה להפך,בגלל ההצטיינות. כשסיימתי את הקריאה בספר עלתה בי המחשבה של תרגיל בכתיבה סיפרותית שכל האלמנתים בו נשקלו ונמדדו אוזנו עד לליטוש מושלם וכל זה על חשבון הסיפור.
זהו סיפורה של ילדה שנולדה להורים(דמיות די פלקטיות,ללא פיתוח מענין של אישיותם) עם בעיות נפשיות קשות, אחד אלים ומנוכר שניה מתמודדת עם הבעיה ע"י הסתגרות ודקלום מיצירותיו של שיקספיר כל קטע בזמן ובהתאם למצב. לילדה שנולדה להם במפתיע וללא אהבה לא היה מקום בחייהם.
התרגיל הסיפרותי איליו התכוונתי הוא להעמיד עודף מלל וערימות ספרים בבית שלא היה בו דיבור בין שוכניו, מול אילמות וגימגום אצל מי שרצה לדבר וחיפש קשר. לאילמות מצטרף גם הטבע הצחיח שורץ נחשים ועוד מרעין בישין, ולרעש מגוייסת מלחמת העולם השניה המשדרת ללא הרף הרס אובדן ואסון. הנסיון להביע את הרעיון שבחיים קורים דברים שהם מעבר לכל מילה או שצריך לספרם רק בלחישה (כך מתחיל הספר) נעשה באופן יותר מידי טכני לדעתי ללא שום ריכוך אין בספר פיתרון או נחמה לא מצאתי את הסליחה.
ובכל זאת יש לספר איכויות שאוהבי קריאה ירצו אולי להתנסות בם הייתי שמחה לקרא ביקורת נוספת.









![וזרח השמש [מהדרות 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/965946.jpg)
