ביקורת ספרותית על האוהל האדום מאת אניטה דיאמנט
ספר טוב

---

כמו ב'מעשה תמר', גם פה נכתב ספר שלם בהשראת דמות תנ"כית אחת, אישה, שחייה היו מלאי תהפוכות והוכתבו ע"י גברים בעוד שבתנ"ך עצמו היו רק מעט אזכורים לגביה.

דינה היא בת יעקב ואחות לשניים עשר השבטים, אך בראש ובראשונה היא בעיקר בתה של לאה, אשת יעקב הראשונה. הספר מתאר את גרסת הסופרת לסיפורה- החל מהדור שקדם לה, דור יעקב וארבע נשותיו, דרך הטרגדיה בה שיחקה תפקיד מרכזי וכלה בסוף חייה, בארץ זרה.

למרות שהספר מעניין והכתיבה טובה, קשה שלא לתהות מה באה הסופרת ללמד אותנו. האם הרעיון מאחורי הספר אנטי-דתי? האם הוא פמיניסטי? ואולי מדובר רק בסיפור תמים שלא עומד מאחוריו כלום, גם לא מסר חבוי?

הבעיה טמונה בכך שכמו ב'מעשה תמר', נעשה פה שימוש בסיפור שבמקורו דמויות הגברים בו הן גיבורים, צדיקים ואנשים שוחרי שלום ואילו הדמות הראשית, במקרה זה- דינה, כמעט בלתי מורגשת, בעוד שבסיפור המעובד המוגש לנו כעת, אותם גיבורים מוצגים כפחדנים, טיפשים או אלימים, ואילו עולמה של הדמות הראשית- הקטנה במקור- מוגדל ומועשר, מציג פרטים שלא הופיעו קודם וגם פרשנות חדשה, אולי אפילו עיוות, של הסיפור הישן כפי שהכרנו אותו.

לפעמים הצגתה של האישה כקורבן, כמדוכאת וכאדם ההגיוני היחיד בין להקת הגברים הטורפים יכול להראות קצת מאולץ ומקובע. למי שניגש אל הספר הזה בלי ראש פתוח לסטיה שלו מאותו מסלול של הסיפור התנ"כי יהיה קשה להנות ממנו, אך לעומת זאת למי שמחפש סיפור ולא אמת או דעה- הספר מצויין ומקסים. מומלץ.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על האוהל האדום