ביקורת ספרותית על האוהל האדום מאת אניטה דיאמנט
ספר מעולה

---

האמת שלא ידעתי לקראת איזה נושא/ספר אני נכנסת כשלקחתי את הספר הזה לידיי. ידעתי רק שהומלצתי בחום לקרוא אותו ושמעתי על כאלה שקראו אותו יותר מפעם אחת (!) לקח לי גם זמן להתחבר ולהבין במה מדובר, אבל מהרגע שהבנתי במה מדובר הספר 'זרם' מצויין.

חוכמה של ספר בעיניי היא הכנסת הקורא לאווירה. החוכמה הזו, כמובן, מונגשת באמצעות הסופרת והמתרגמת-במקרה זה הקרדיט מגיע גם לשרונה גורי. האווירה של הזמן והמקומות מועברים לקורא במלוא העוצמה. הקורא נישא על פני הזכרונות של הגיבורה. אני הרגשתי שדינה מספרת לי את קורותיה ובהתחלה התלבטתי במי מדובר ומה היא הייתה בדפי ההסטוריה היהודית... לא זכרתי בתם של מי ומה היה מעמדה, אם בכלל... משום מה חשבתי שמדובר בבחורה עם אותו שם ולא במישהי שהייתה אחות ל11 השבטים... אין ספק שהספר 'מהדר' אותה ומציג את נקודת מבטה החיובית.

ציטוטים (שעלולים לגרום ספויילר ו/או סלידה למי שלא קראה) :

"באוהל האדום האמת ידועה. באוהל האדום הימים זורמים כמו נחל עדין בזמן שמתנתה של איננה (אם גדולה שנתנה לנשים מתנה שאינה ידועה לגברים, וזהו סוד הדם...) עוברת דרכנו, מנקה את הגוף מן המוות של החודש האחרון, ומכינה אותו לקבל את חיי החודש הבא. באוהל האדום מביעות הנשים את תודתן על שלוות הנפש ועל התחייה, על הידע כי החיים נולדים בין רגלינו, וכי הדם הוא מחיר החיים" עמ' 129

בעמ' 140 מתוארת הגיבורה בטקס לאחר שקיבלה את הווסת הראשונה

"לפעמים קל יותר להיות ענייה, חשבתי. אפילו אלו שאין להן משפחה מתגוררות בקרבה כה גדולה לשכנות שלהן, שצעקותיה של אם יולדת מזעיקות אליה את הנשים כמו שאווזים נענים לקריאתו של מנהיג הלהקה. אבל העשירות מוקפות רק ע"י משרתות החוששות מגבירתן יותר מידי מכדי שיוכלו לשמש לה כאחיות" עמ' 224

ספר טוב ומומלץ בעיניי.

» ביקורות נוספות של שם עט
» ביקורות נוספות על האוהל האדום