ביקורת ספרותית על הכל בסדר מאת אפרת שטיגליץ

---

אפרת היא בת ארבעים פלוס, גרושה טרייה ואם לשני בנים. היא מספרת על חיי היום-יום שלה, על יחסיה עם הבנים, עם הוריה וחברתה אוסי. על בעלה לשעבר, גידי, כמעט ואינה אומרת דבר וגם לא על הסיבה לגירושין. פה ושם מבליעה רמז דק. גם שמוליק, הגבר שהיה אתה זמן קצר, זוכה לאיזכור מועט.

"הכל בסדר" הוא המוטו של הספר. מעין מנטרה הנאמרת על ידי אפרת פעמים רבות, גם כאשר הכל ממש לא בסדר. כאשר הגוף מתחיל לבגוד, כאשר מתעוררות תחושות משונות וכואבות, כאשר הרופאים אליהם היא פונה אינם עולים על הבעיה – ה"הכל בסדר" שלה מנסה לחפות, להכחיש ולשדר עסקים כרגיל.

דרך ארוכה וקשה עוברת אפרת עד אשר מתקבלת האבחנה הנכונה והיא עוברת את הגבול המחלק את העולם לבריאים וחולים. היא נמצאת עתה בצד של החולים הכרוניים עם כל המשתמע מכך. עובדה זו משנה את השקפת עולמה ואת דרך חייה.

בעולמה החדש מכירה אפרת את רוני ההופכת לחברת-נפש שלה. הקשר שנוצר ביניהן חזק, יפה ומשמעותי ביותר לשתיהן. שתי חתולות וכלבה אחת, גם הן עוזרות לאפרת בשעתה הקשה. במהלך הקריאה חשתי, לפעמים, שקל לאפרת יותר ליצור קשר עם בעלי חיים מאשר עם בני אדם.

מתוך הכריכה : "בסגנון ריאליסטי, נקי, כן וישיר, במבט מפוקח וצובט, מצלמת אפרת שטיגליץ באומץ תמונה ישראלית עכשווית, אופיינית וייחודית כאחת, ובונה סיטואציות מדויקות שמעוררות הזדהות עמוקה. סיפורה סוחף, מרגש וחודר לב." אני חותמת על כל מילה !

» ביקורות נוספות של dyona
» ביקורות נוספות על הכל בסדר