ביקורת ספרותית על חיוך של דולפין מאת נחושתן אוקון
ספר לא משהו

---

באם לסכם במילה אחת, אז "פרווה" (לא חלבי ולא בשרי).
דמויות שטוחות, סיפור לא משכנע, סיפור מתח ללא מתח,
לא מתרומם לשום מקום.
הגיבור הראשי אספי יקותיאל, לעתים נדמה כי מנסה להיות ג'יימס בונד (חתיך, מושך נשים, יחסיו עם מזכירת הלשכה)
וכל זה על רקע של קובה: צבעים חדים, חופים לבנים, סיגרים משובחים וחום אימים.
האם לקרא?
ממש לא חובה, רק באם אין משהו טוב יותר לעשותו.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על חיוך של דולפין