ביקורת ספרותית על משחק השעות - קינג ומקסוול #2 מאת דיוויד באלדאצ'י
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 בספטמבר, 2010
ע"י ענבאך


"משחק השעות" ענה על אחת משתי הציפיות שלי ממנו. חיפשתי ספר שאוכל לקרוא בטיסה ויעביר לי את הזמן- מצאתי. ציפיתי לספר מתח מתוחכם- טוב, לא ממש ענה על ציפיותי.

כיאה לספר מתח, משחק השעות זורם מהר בין הידיים (להגיד שאי אפשר להניח אותו זאת הגזמה, כי הנחתי אותו אפילו לטובת בהייה באוויר או צפייה כפויה ב"סקס והעיר הגדולה 2") ומשאיר את הקורא במתח את הרגע האחרון. בהחלט לא יכולתי לצפות את הפתרון שלו.

אבל אני חושבת שהסיבה שלא יכולתי לצפות את הסוף היא שהלכתי לאיבוד קרוב לאמצע. משחק השעות מכיל דמויות משנה על גבי דמויות משנה, ואם לא מספיק, חלקן לפעמים מצוינות רק בשם המשפחה, כך שלא תמיד הבנתי אם מדובר על בחור, בחורה או הכלב של השכנים.
להבדיל מספרי מתח אחרים, כאן אין ממש תעלומה אחת, אלא ריבוי של רציחות, וכך גם ריבוי של רוצחים. הבעיה בספר היא לא המסובכות שלו, אלא שבלדצ'י פותח עוד ועוד תעלומות, בלי לסגור את הקודמות. כך שככל שמתקדמים בספר יש יותר ויותר שאלות, אבל פחות תשובות.
לא קוראים לזה לרקום עלילה, אלא אפילו להפך- לפרום אותה...

בעיה נוספת של הספר היא מערכת היחסים בין הדמויות. יכול להיות שראיתי יותר מדי סדרות פשע, ואני מצפה שיהיה מתח מיני בין הבלש והבלשית. אז נכון, לא חייבים מתח מיני, אבל שתהיה ביניהם איזו אינטרקציה! בתור מי שהעלילה סובבת סביבם הם מתוארים בקווים כלליים מאוד, ובצורה כמעט סכמתית.
שאר דמויות המשנה לא מתוארות בצורה מוצלחת יותר, וכולם שם מטר שמונים-שריריים-שזופים (הגברים) או רזות-אך שופעות (הנשים) וכולם ללא יוצא מן הכלל מדיפים ריח חזק של סקס אפיל.

בסופו של הספר התעלומה הראשית אמנם נפתרת, אבל נשארות עוד תעלומות משנה. אחת מהן נפתרת ב"כנראה שאף פעם לא נדע מי רצח את...", באמת? השקעתי ממיטב כספי (טוב, לקחתי מהספריה, אבל זה לא העניין!) בשביל לא לדעת מי הרג אותו?
השנייה נפתרת ברגע האחרון בצורה מאוד לא הגיונית ולא סבירה, והשאירה אותי לא מסופקת בעליל.

בקיצור, הנחתי את הספר, והרגשתי שלא נשארתי עם שום דבר בידיים שלי. משחק השעות הוא לא תבניתי ושטוח כמו ספריו של מיודדנו הרלן קובן, אבל הוא לא טוב בהרבה...
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ