ספר יפיפה. הפתיע אותי :מחד- סיפור אהבה עדין ומקסים ומאידך- סוחף ועוצמתי.
יותר מפתיע ש-לי אישית, מלכתחילה הרעיון של אהבה בין יהודייה לערבי, צורם ומכווץ, אך קריאת הסיפור פיתחה אצלי ואני בטוחה שאצל קוראים נוספים,קצת יותר סובלנות לעניין.
<mark>ענת טלשיר</mark>, הסופרת, מפליאה לסחוף את הקורא,
הדמויות מכניסות אותך לעולם שלהם,
ואתה עובר מהמציאות האישית שלך לסימטאות ירושלים הציורית-
מריח את ניחוחות העיר, שומע את

מזה זמן לא קראתי סיפור אהבה מרתק, סוחף, מרגש.
כתיבתהה המצויינת של רומן מאת <mark>ענת טלשיר</mark>, שאותה אני מכירה כעיתונאית, ושמחתי לקרוא את ספרה.
הרומן , לכשעצמו, תקופת טרום וקום המדינה, בירושלים העתיקה.

הריחות, הניחוחות, הצבעים וכמובן סערת הרגשות , סוחפים למחוזות רחוקים , קסומים מלאי אהבה כואבת, יחידה שהרי כמו בחיים לאהבות הגדולות המחיר כבד...ואם לאהוב אז כמו בספרים.
לי זה הזכיר את שירו של אלכסנדר פן.

ספר נהדר! אכן כתיבה נפלאה, מרגשת וסוחפת.
רינת, למה להשמיץ? זכותך לא לאהוב את הספר.
אני אהבתי מאד, וגם אני נרשמתי במיוחד כדי לכתוב את הביקורת הזו, כי הספר כ"כ ריגש אותי שהייתי חייבת לחלוק את חווית הקריאה שלי עם אנשים נוספים.
סיימתי לקרוא את הספר לפני שבועיים ואני עדיין שבויה בקסמו ולעתים חוזרת וקוראת קטעים נבחרים רק כדי להתענג על השפה הנפלאה של <mark>ענת טלשיר</mark>.

הופתעתי ממש. מזמן לא קראתי ספר כזה. סיפור אהבה סוחף ומרגש, כתיבה נפלאה, כמו של סופרים בעלי שיעור קומה עולמי. לא יכולתי להניחו מהיד ולא רציתי שייגמר. תודה לך <mark>ענת טלשיר</mark> על שעות של חסד והתרוממות רוח שהעניק לי ספרך.

ספר פשוט מענג ומדהים בצורת כתיבתו,<mark>ענת טלשיר</mark> המחברת ידעה בספר זה איך להגיע ללב ליבם של הקוראים,ככה צריך להיכתב רומן.

<mark>ענת טלשיר</mark> רוקמת במילים מפה ששזורה בפרחים בכל הצבעים. הרומן האסור אינו גורע כהוא זה,מעוצמת האהבתם של לילה ואליאס. התיאורים כה עזים וייחודים,עד שהיא מצליחה בכתיבתה העדינה והחכמה להתעלות מעל כל איסור אנושי,ומעמידה את האהבה מעל הכל. כילידת טורקיה התיאורים האוטנטיים כל כך בתוך המדינה הזו עם הריחות של המאכלים,ותיאורי הנוף השאירו אותי פעורת לחלוטין. ממליצה על ספר סוחף ומרגש במיוחד.

ספר ממש מעולה
סיימתי לקרא אותו לפני כחודשיים ועד היום אני נזכרת בתיאורים של ירושליים לאורך התקופות שבו דן הספר-
מרגישה את הטעמים ומריחה את הריחות
<mark>ענת טלשיר</mark> מצליחה להעביר את הסיפור לקורא בצורה כל כך מהנה עד שממש מצליחים להפעיל את כל החושים
כדי להכנס למצבים שמתוארים בספר- הסטוריה שאורגת בתוכה סיפור אנושי נוגע ללב
הנאה צרופה וקריאה שוטפת

סיפור אהבה שהמילה אסור מתלווה אליו רק בגלל שהיא יהודיה והוא ערבי.... אבל האם זה נכון לכנות את רגש האהבה במילה כזאת שלילית רק בגלל הדת והלאום.... במציאות של חיינו כנראה שכן ולשם כך נועדו הספרים, בספר הכל מותר והכל אפשרי ויש את התחושה שגם אם תזדהי עם הגיבורים בספר אף אחד לא יגיד לך נו נו נו..... ואני הזדהתי.
<mark>ענת</mark> טל שיר מתארת בצורה כל כך מוחשית וקרובה סיפור אהבה גדול על רקע 3 מלחמות, הקמת המדינה, מ

הספר נפתח בשנת 1947. לילה, יתומה כבת עשרים פוגשת באירוע של הבריטים את אליאס, גבר שמבוגר ממנה בכעשר שנים. הדבר הראשון שהבחנתי בו בספר הוא שלל הריחות שאופפים אותו. כן, יש הרבה ספרים שמתארים ריחות, אבל כאן הריחות השונים של העיר ושל פעם הם ממש חלק בלתי נפרד מהעלילה. היות ואני בן-אדם של ריחות (אני דווקא מוסיקאית, והיה אפשר לצפות שאני אהיה בן-אדם של צלילים, אבל ריחות שומרים אצלי הכי הרבה זיכרונות) זה מי