ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 באוקטובר, 2010
ע"י ענבאך
ע"י ענבאך
"ברוכה הבאה" מתחיל לאט. לאט כמו שרק עלילה בעיירה קטנה בתחילת המאה העשרים יכולה להיות. לצלוח את עשרים העמודים הראשונים לקח לי קרוב לשלושה ימים, וזה היה שינוי מרענן אחרי ספרי אינסטנט למיניהם...
בכל מקרה, צלחתי את ההקדמה שנראתה לי כמו נצח וצללתי אל הסיפור. בהתחלה היו לי חששות- הדמות הראשית, דנה, היא מסוג הדמויות שאני שונאת לקרוא. סלחו לי כותבים, אבל דמויות מושלמות, בלונדיניות, רזות, עם עור מושלם (שנראות אפילו יותר מושלמות כשיש להן הנגאובר) לא עושות לי את זה. קשה לי להזדהות עם דמויות כאלה. בעיקר כשיש להן עבודה מושלמת וחיים מושלמים, ואז פתאום באמצע הספר מתגלה שהחיים שלהן לא מספקים. לא קונה את זה.
אבל מהר מאוד התברר לי שכבר בתחילת הספר מסתבר לנו שדנה רחוקה מלהיות מאושרת. העבודה המאומצת וסגנון החיים שלה גורמים לה לפתח בעיות בריאותיות חמורות, היא אומללה במערכת היחסים שלה, ובאופן כללי אין לה אמון באיש.
לאחר מכן העלילה מתחילה להתגלגל יותר במהירות. הספר קופץ בין מספר תקופות, זה לא מבלבל יותר מדי אם טורחים להתייחס לציון הזמן והמקום בתחילת כל פרק (דבר שאני נוטה לשכוח בדרך כלל עד אמצע הספר וזה עושה לי חיים קשים). די מהר לומדים לעשות את החישוב על ציר הזמן, וזה לא מעיק כמו בספרים אחרים.
אחד מסיפורי המשנה בסיפור הוא עברה של דנה. דנה טוענת שהבעיות הבריאותיות שלה נובעות מלחץ (כדי לקבל כדורים פסיכיאטריים) והיא מופנת לפסיכיאטרית שמנסה לגלות את עברה של דנה, שמסרבת לשתף פעולה.
במקביל, כתב רכילות שמנסה לנקום בדנה, מוצא פרטים שיקשרו את היעלמות אמה למפלגה הנאצית...
לספר יש הומור מיוחד, לא הומור שנון כזה של ספרים, אלא הומור של אנשים אמיתיים. כזה שאמנם לא יגרום לך ליפול על הרצפה מרוב צחוק, אבל הוא יעלה חיוך נעים על הפרצוף.
אני עד עכשיו לא בטוחה עד כמה אהבתי את הפתרון של התעלומה ואת מה שהוביל אליה. אני לא רוצה לגלות יותר מדי כדי לא להרוס לכם את הסוף, אבל הייתה לי הרגשה כאילו זה משהו שלא תוכנן בתחילת הספר, ולא היו יותר מדי רמזים אליו לאורך העלילה. כך שזה נראה לי קצת לא אמין.
בכל מקרה, הספר כתוב טוב מאוד, הדמויות שלו אמינות, נוגעות ללב ומשעשעות, וכך גם הרעיונות שעולים ממנו. זה באמת ספר שהיה לי קשה להניח מהידיים, גם במחיר של שעות שינה ובחילה בנסיעות.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
999
(לפני 15 שנים)
זה לדעתי הספר החלש ביותר שלה
אף על פי שגם הוא מעניין ונעים לקריאה.
אגב, רוב הדמויות הנזכרות בו ברקע הן דמויות מתוך הספר "בין צבעי הקשת" הנהדר, ש"ברוכה הבאה לעולם" הוא סוג של מתכתב איתו. וכמובן שהספר הכי טוב שלה הוא "עגבניות ירוקות מטוגנות" המקסים והפמיניסטי (זוכרת שראינו את הסרט?) |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
