לפעמים היה נדמה לי, שהסופר מאכיל אותנו בכפית, לגבי המוטיב לרצח שיש לכל אחד ואחד מהדמויות בספר..ועל אף שחשדתי ברוצח כבר בשלב די מוקדם, עדיין לא הייתי מוכנה לטוויסטים בסוף הספר. ספר לא רע בכלל, שמצליח לשאוב אותך אליו בימים טרופים אלו, זה כל מה שביקשתי.

קשקוש בגדול

משחק השעות הוא מותחן שמספר על רוצח סדרתי חמקמק ומחוכם שמשחק עם בלשי המשטרה מסקרנים בעלי דיאלוגים טובים אבל לא טובים מידיי מכדי להיות אמיתיים (שבירת אמון בסיסית), כמו כל מותחן נמצאות גופות ובעצם מהשלב הזה העלילה מתחילה...פה המוזיקה הקצבית נכנסת כן

בספר משחק השעות יש את כל האלמנטים שיש למותחן טוב. הוא לא צפוי מידיי וכשאתה קורא אותו לא נדמה לך שכבר קראת את הספר הזה, ושרק השמות והמקומות שונו. (אשליית ה"לא קראתי את זה כבר...?") כן זה היה יכול להיות משעמם אם את כל העוגות היו מכינים באותה תבנית.

אני מאוד התחברתי לספר הזה, ולקצב העלילה. קל מאוד להישאב ולזרום עד לסוף הספר. הסוף לא צפוי, והזמן שהשקעת בקריאת הספר בהחלט שווה. ומהבחינה הזאת הספר באמת עושה את העבודה, הסופר דיוויד באלדאצ'י פוגע

מצד שני הוא לא פוגע בול. והספר לא מתעלה מעל ספרים טובים ברמתו. לא מחדש. לא שובר את התבנית של ספרי המתח, אלא רק מסווה אותה בצורה אחרת, אף דמות לא יוצאת מגדרה וראויה לאיזכור מיוחד, וכמות המידע שהספר מביא איתו בסך הכל דיי נגיש ולא מרתק במיוחד. במילים אחרות לא נפלתי מהרגלים (יכול מאוד להיות בגלל שקראתי את הספר בישיבה..אבל אתם תשפטו בכל אופן)

מי שקרה הרבה סיפרי מתח לא ימצא כאן משהו שהוא לא ראה, אבל מי שיוריד את ציפיותיו ימצא כאן ספר שווה בהחלט ודרך מהירה להעביר את הזמן.
ספר המתח האולטימטיבי? לא.
ספר מתח שהייתי ממליץ עליו? בהחלט כן.

ספר מתח מהליגה של "רוצחים סדרתיים".
יש בספר שתי חידות קשות מאד לפיצוח ושלושה שיאים של מתח.
ממליץ לקרוא ולנסות תוך כדי קריאה לפצח את שתי החידות.
את הראשונה הצלחתי לפתור בערך באמצע הספר.השניה הרבה יותר מסובכת וקשה לפיצוח.
המחבר נמצא בליגה של "מחר תמות"-לי ציילד,"חשוב על מספר" ורנון וכ"ו
מומלץ במיוחד לבעלי עצבים חזקים שאין להם עצבים ל"תאורי נוף" וכ"ו.
אחד הטובים של באלדאצי.(סה"כ השלישי שקראתי).

באמת ספר מתח, לא הצלחתי להפסיק לקרוא, נסחפתי והסוף מפתיע! כתוב יפה כפי שספרי מתח אמורים להיכתב ואני מתכוונת לקרוא אותו בחזרה רק כדי לעקוב אחרי העלילה כשהסוף מוכר כדי להבין באיזה גאוניות הסופר לא רמז ולא גילה לנו את הסוף מאמצע העלילה.....
קראו אותו, שווה!

אם אתם מחפשים ספר מתח שיחזיק אתכם ער - זהו אחד הספרים המתאימים לזה. הסוף לא צפוי אך לא הפיל אותי מכסאי. בסה"כ כתוב בצורה מושכת וטובה.

ספר מתח מרתק. שוזר מעמדות שונים בסיפור מורכב. הרוצח לא כל כך מפתיע, אבל לעומת זאת הטוויסט האחרון באמת מפתיע. פה ושם יש פרט לא אמין במיוחד אבל זה בטל בשישים בתוך ספר שאי אפשר להניח מהיד. חכם.

קראתי את הספר הזה פעם אחת, (יחד עם ספר נוסף של באלדאצי) ולאור השעמום והכתיבה הלא מוצלחת, הדמויות הלא אמינות, השטחיות, הטקסטים הדלוחים, החלטתי לא לנסות אפילו ספרים נוספים מאותו המחבר.


בעיניי לי צייילד, וורדנון אמינים בהרבה.
אני כבר מעדיף את העלילות הלא אמינות של גרישם. הוא לפחות מהנה...

ספר מעולה כמיטב המסורת של ספרי מקסוול וקינג.
יש כמה דברים שהציקו לי בזמן הקריאה.

חלק מהדברים בעלילה קצת לא מסתדרים. פתאום מגיעים לתובנות חדשות שאמנם הקורא לא מצפה להן, אך עדיין- אני הרגשתי מרומה לנוכח זריקת ה"פצצות" הללו. היה נחמד לו היו נזרקים מספר רמזים במהלך הקריאה, בכדי שהקורא יבין מאין זה הגיע.

בסופו של דבר, ספר שקראתי ביומיים. מומלץ.