ביקורת ספרותית על לאכול בעלי חיים מאת ג'ונתן ספרן פויר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 בנובמבר, 2010
ע"י ענבאך


את הספר קניתי לפני יותר מחצי שנה באחד המבצעים של "ספרים במשקל" באחת מחנויות הרשת הגדולות. ביחד איתו קניתי גם את "אני הנרי השמיני" (שאולי גם עליו אכתוב יום אחד) שהעסיק אותי במשך למעלה מחודש מאוד אינטנסיבי, וכך "לאכול בעלי חיים" נשכח על המדף בבית של אבא שלי. לפני כמה שבועות הייתי אצלו ופתאום נזכרתי בו שוב, הורדתי אותו מהמדף והתחלתי לקרוא אותו בדרך הביתה.

אז מה יש לספר על הספר הזה?
דבר ראשון, אחד הדברים הכי חכמים שעושה פויר בספר הוא שהוא לא שופט את אוכלי הבשר. ספר זה מיועד בעיקר לאוכלי בשר, ועל אף הנושא והתיאורים שבו, הוא לא שופט ולא מטיף לאף אחד. כבר בתחילת הספר הוא מספר על הרומן שלו עם צמחונות, שאני בטוחה שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו. מצד אחד- האהבה הגדולה לבעלי החיים וזכויותיהם, ומצד שני- הבשר. כבר בנקודה הזאת היה לי מאוד קל להזדהות איתו, כי הרגשתי שהוא לא מספר כמה הוא נעלה בכך שהוא לא אוכל בשר, אלא שהוא רק אומר "היי, זאת הבחירה שלי כרגע, תעשי מה שאת רוצה."
הספר כתוב בשפה המיוחדת והכל כך חדה של פויר. אמנם אין לו את החירות לברוא עולמות שלמים כפי שעשה בשני ספריו הקודמים, אבל זיכרונות הילדות והדימויים שהוא משתמש בהם לא נופלים מאלו ב"הכל מואר".

אני חייבת להזהיר מראש- "לאכול בעלי חיים" הוא לא ספר קל. פויר לא חוסך מאיתנו פרטים מזוויעים בנוגע להתעללות הקשה שעוברים בעלי חיים. קשה לי לדמיין שגם הקרניבור (או "אוכלי כל" כפי שמכנה אותם בספרו) הכי אדוק יוכל להישאר אדיש כלפיהם. אני יכולה רק לדמיין את המחקר המעמיק והאישי שעשה פויר עבור הספר הזה, ואני נמלאת הערכה כלפיו. הוא ביקר במשקי חיות תעשייתיים ופרטיים ברחבי ארצות הברית במשך כמה שנים, שאל את השאלות הקשות וראה את המראות הקשים עוד יותר.

ככל שהספר התקדם התמלאתי אשמה לגבי מנהגי האכילה שלי. אבל היופי בספר הוא שפויר לא אומר "את צריכה להרגיש אשמה" אלא "זה מה שקורה, תחליטי את מה את רוצה להרגיש." ובאמת, הרגשתי שהתחושות שלי לא נובעות ממה שהוא אומר, כי לא הרגשתי שהוא מטיף לי, אלא רק מציג את המציאות. במשך השנים ניסיתי כמה פעמים להיות צמחונית, אבל תמיד נשברתי די מהר. אבל הספר הזה נגע בי בצורה מאוד שונה, אולי היו אלה התיאורים המאוד מפורטים שמעולם לא העזתי לחפש לבד ברשת, ואולי הייתה זאת הגישה הלא מאשימה שעזרה לי, אבל בשבועיים מאז שסיימתי לקרוא את הספר בקושי אכלתי בשר. אפילו מצאתי את עצמי רחמנית מהרגיל כלפי הג'וקים שפלשו לדירתי.

בקיצור, הספר הזה מומלץ למי שאוהב בעלי חיים באשר הם. ספר מאוד מאיר.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 8 שנים)
בהצלחה עם הג'וקים:)





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ