“לפני הכל, אהבתי! העלילה ב2 משפטים - קינג ומקסוול מתבקשים ע"י אשת הנשיא לחפש את אחייניתה שנחטפה, מסתבכים בנבכי המשפחה הראשונה ותוך כדי כך מישל נוברת בעברה ומגלה את האמת על עצמה. אהבתי שיש מקום בספר גם לאנטי גיבור, שהוא לא דמות חד מימדית, ואולי בעצם הסו קולד "טובים" הם הרעים? יש בספר אמירה מאוד ברורה והיא בעצם פראפרזה על המשפט המפורסם של הפסיכולוג הנודע אדלר-"אין אמת אחת". אז למה 4 כוכבים ולא 5? כי כבר מאמצע הספר ניחשתי נכונה מי , מה ולמה... אבל אתה מנסה לפענח מהן הסיבות , לפחות כמעט עד הפרק האחרון. בכל זאת תקראו, הספר טוב!”

“זה לא הספר הראשון של באלדצ'י שאני קוראת, ובכל זאת הופתעתי מהטוויסט לקראת סיום. בגדול העלילה דיי קלאסית-הרעים מול הטובים. מושחתים בצמרת השלטון שכל מה שמעניין אותם זה כח או כסף, או שניהם יחד, ושאף אחד לא יעמוד בדרכם... מולם ניצבים חוקרינו החסונים קינג ומקסוול, עם עוד חברים. שימו לב לדמותו של אדגר רוי- הנאשם ברצח כפול 6, נהניתי מתיאור העולם הפנימי שלו. בגדול ספר מומלץ להתרחק מהכאוס של המציאות שלנו.”

“לפעמים היה נדמה לי, שהסופר מאכיל אותנו בכפית, לגבי המוטיב לרצח שיש לכל אחד ואחד מהדמויות בספר..ועל אף שחשדתי ברוצח כבר בשלב די מוקדם, עדיין לא הייתי מוכנה לטוויסטים בסוף הספר. ספר לא רע בכלל, שמצליח לשאוב אותך אליו בימים טרופים אלו, זה כל מה שביקשתי.”

“"שבריר שנייה" מאת דיוויד באלדאצ'י (הוצאת מודן, 2007) הוא הראשון בסדרת ספרים שגיבוריהם הם סוכני השירות החשאי לשעבר והחוקרים הפרטיים בהווה מישל מקסוול ושון קינג. מישל מקסוול היתה סוכנת מבטיחה בשירות החשאי, אך המועמד לנשיאות שאותו אבטחה נחטף, ועתה נראה שהקריירה שלה התרסקה. שון קינג, שחי לו חיים שקטים על גדת אגם שקט בלב וירג'יניה, יודע איך היא מרגישה, כמעט. המועמד לנשיאות שעליו הגן, קלייד ריטר, נרצח במהלך עצרת בחירות. "אחרי ששקע האבק על רציחתו של קלייד ריטר, הוא עזב את השירות החשאי, סיים את התואר שלו ופתח פרקטיקה עצמאית" (עמוד 28). קינג נעשה לעורך דין. מקסוול משוכנעת שישנו קשר בין המקרים, וכאשר שרשרת רציחות הופכת אותו לחשוד מנסים השניים לפענח את התעלומה. שניהם חוקרים מיומנים, וכמו מקסוול גם קינג אומן היטב כסוכן בשירות החשאי, והוא קר רוח בשעת לחץ. כך למשל, לאחר שמתנקש ירה במועמד לנשיאות עליו הגן, שלף קינג את נשקו וכיוונו לעבר הרוצח. "והוא ירה פעם אחת, ואז שנייה, אף על פי שהפעם הראשונה הספיקה. היא הפילה את האיש במקום עומדו" (עמוד 9). הספר מותח, והאקשן טוב, אבל בסופו של יום, כמו בלא מעט מספריו של באלדאצ'י הפתרון מופרך והופך את כל חוויית הקריאה למיותרת.”

“לפני הכל, אהבתי! העלילה ב2 משפטים - קינג ומקסוול מתבקשים ע"י אשת הנשיא לחפש את אחייניתה שנחטפה, מסתבכים בנבכי המשפחה הראשונה ותוך כדי כך מישל נוברת בעברה ומגלה את האמת על עצמה. אהבתי שיש מקום בספר גם לאנטי גיבור, שהוא לא דמות חד מימדית, ואולי בעצם הסו קולד "טובים" הם הרעים? יש בספר אמירה מאוד ברורה והיא בעצם פראפרזה על המשפט המפורסם של הפסיכולוג הנודע אדלר-"אין אמת אחת". אז למה 4 כוכבים ולא 5? כי כבר מאמצע הספר ניחשתי נכונה מי , מה ולמה... אבל אתה מנסה לפענח מהן הסיבות , לפחות כמעט עד הפרק האחרון. בכל זאת תקראו, הספר טוב!”

“זה לא הספר הראשון של באלדצ'י שאני קוראת, ובכל זאת הופתעתי מהטוויסט לקראת סיום. בגדול העלילה דיי קלאסית-הרעים מול הטובים. מושחתים בצמרת השלטון שכל מה שמעניין אותם זה כח או כסף, או שניהם יחד, ושאף אחד לא יעמוד בדרכם... מולם ניצבים חוקרינו החסונים קינג ומקסוול, עם עוד חברים. שימו לב לדמותו של אדגר רוי- הנאשם ברצח כפול 6, נהניתי מתיאור העולם הפנימי שלו. בגדול ספר מומלץ להתרחק מהכאוס של המציאות שלנו.”

“לפעמים היה נדמה לי, שהסופר מאכיל אותנו בכפית, לגבי המוטיב לרצח שיש לכל אחד ואחד מהדמויות בספר..ועל אף שחשדתי ברוצח כבר בשלב די מוקדם, עדיין לא הייתי מוכנה לטוויסטים בסוף הספר. ספר לא רע בכלל, שמצליח לשאוב אותך אליו בימים טרופים אלו, זה כל מה שביקשתי.”

“"שבריר שנייה" מאת דיוויד באלדאצ'י (הוצאת מודן, 2007) הוא הראשון בסדרת ספרים שגיבוריהם הם סוכני השירות החשאי לשעבר והחוקרים הפרטיים בהווה מישל מקסוול ושון קינג. מישל מקסוול היתה סוכנת מבטיחה בשירות החשאי, אך המועמד לנשיאות שאותו אבטחה נחטף, ועתה נראה שהקריירה שלה התרסקה. שון קינג, שחי לו חיים שקטים על גדת אגם שקט בלב וירג'יניה, יודע איך היא מרגישה, כמעט. המועמד לנשיאות שעליו הגן, קלייד ריטר, נרצח במהלך עצרת בחירות. "אחרי ששקע האבק על רציחתו של קלייד ריטר, הוא עזב את השירות החשאי, סיים את התואר שלו ופתח פרקטיקה עצמאית" (עמוד 28). קינג נעשה לעורך דין. מקסוול משוכנעת שישנו קשר בין המקרים, וכאשר שרשרת רציחות הופכת אותו לחשוד מנסים השניים לפענח את התעלומה. שניהם חוקרים מיומנים, וכמו מקסוול גם קינג אומן היטב כסוכן בשירות החשאי, והוא קר רוח בשעת לחץ. כך למשל, לאחר שמתנקש ירה במועמד לנשיאות עליו הגן, שלף קינג את נשקו וכיוונו לעבר הרוצח. "והוא ירה פעם אחת, ואז שנייה, אף על פי שהפעם הראשונה הספיקה. היא הפילה את האיש במקום עומדו" (עמוד 9). הספר מותח, והאקשן טוב, אבל בסופו של יום, כמו בלא מעט מספריו של באלדאצ'י הפתרון מופרך והופך את כל חוויית הקריאה למיותרת.”