ביקורת ספרותית על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 בספטמבר, 2010
ע"י מנואל


אני לא חושב שיש להשוות בין הספר "משחקו של מלאך" ל"צילה של הרוח" למעט דבר אחד שהוא שם הסופר
"קרלוס רואיס סאפון".
תחילה אני חייב לכתוב כמה מילים על הסופר.
דבר ראשון, הוא "גאון" ודבר שני הוא עדיין "גאון" בכל מה שקשור בכתיבת ספרים.
הכתיבה שלו יוצאת מין הכלל ,נראה שהוא ניחן בכשרון כתיבה על טבעי ,שגם אם הוא יכתוב ספר ללא עלילה אני יתענג מהכתיבה.
התיאורים בסיפור גרמו לי להרגיש כאילו אני נמצא במקום וחיי אותם.
אין ספק שהוא אחד הסופרים המוכשרים בסיגנון הכתיבה,
וכן קוראים יקרים.. אם אתם חושבים שקצת נסחפתי תשוו את סגנון הכתיבה שלו לספר שהכי שבה את ליבכם ואשמח לפתח דיון בפורום.
לגבי הסיפור יש לי קונפליקט קטן לגביי התוכן באם לתת לסופר ציון מעולה או טוב מאוד.
מצד אחד ,הדמות המרכזית בספר שהדבר היחידי שנלחם כמו שהוא יודע זה המכתבה שנמצאת לו על השולחן בצריח ,וחידוד העיפרון והנה הוא מוצא את עצמו כגיבור סופר על שנלחם על חייו כנגד כל האנשים בסיפור(השוטר ומלוויו,ועוד דמויות שאני לא רוצה להרוס לקוראים)שלא יבייש אף לוחם יממ. ובנוסף,המלאך שרק עליו אפשר לכתוב ספר נפרד ,שנראה לי בשלב מסויים ניתק הקשר בסיפור ואיבד מהתוכן שבתחילת הספר היה מוטיב מרכזי.
מצד שני למרות שזה לא חוכמה גדולה הופתעתי מהתפנית בסיפור בדיוק כמו שרצה הסופר להפתיע, שבהרבה ספרים אני מצליח לעלות על התפנית לפניי המועד המיוחל.
לסיכום ספר סוחף ומעניין, חווית קריאה אדירה, שנראה לי שנהפכתי לחלק מ"כת סוגדים" לסופר.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ